ספרו של דודו רוטמן פותח לפנינו צוהר לעולם הפנטסיה והדמיון של התרבות היהודית באשכנז בתקופת ימי הביניים. בניגוד לדימויה של תרבות זו כתרבות של "גטו" מנותק ומסוגר, ספר זה מצביע באופן חדשני, על קשרים ענפים בתחום התרבות העממית, האגדות, המיתוסים והאמונות העממיות בין הקהילות היהודיות באשכנז של ימי הביניים לבין חברת הרוב הנוצרית. לממצאים המתגלים בספר זה - המתבססים על כתבי יד ודפוסים עתיקים - השלכות רבות חשיבות על הבנת התרבות היהודית של התקופה.

המחבר מוכיח שספרות "המופלא" [המירביליה] בקהילות היהודיות של ימי הביניים לא היתה ספרות בידורית בלבד. היה זה ערוץ שיח מרכזי של חברה המצויה במתח מתמיד עם קיומה כחברת מיעוט בתוך חברת הרוב הנוצרי, והמתמודדת בעת ובעונה אחת עם מורשת עבר כבדה ומורכבת שיש להתאימה למציאות חדשה. מן העיון המעמיק ורב-הרבדים בעולם הסיפורים העשיר הנחשף בספר, עולה שספרות המופלא היהודית ביטאה, במישור העממי, החברתי והקהילתי את חיבוטי הזהות, את גבולות הקיום הדתי ואת ההתמודדות עם חיי היום-יום. המופלא - הן של הגוף החי (היברידים, מפלצות, שדים) והן של המרחב (היער, הסמבטיון) - הוא לאמיתו של דבר חתירה להגדרה, לשרטוט של גבולות בתוככי החברה היהודית ובינה לבין חברת הרוב הנוצרית. ייחודו של הספר טמון בכך שהוא מפנה את תשומת הלב אל חומרי תרבות שרק חוקרים מעטים ניסו להתמודד עמם, כאלה ההופכים את הדמיון היהודי לכלי רב-חשיבות ועוצמה, שבלעדיו אין להבין את התרבות היהודית העשירה והמורכבת של התקופה.

הספר מציג לפנינו לא רק מחקר מעמיק, אלא אף חומר קריאה מרתק - עשרות סיפורים, פרשנותם ותובנות עשירות ומפתיעות.