“שאלו אותי פעם על איזה ספר מדעי אפשר להמליץ לבני נוער. ישנו הספר של אשר קרביץ "למדוד את העולם" (בגירסה לבני נוער), ספר יותר מסובך שנקרא "תיבת האוצרות המתמטיים של פרופסור סטיוארט", שעליו אפשר להמליץ רק לבני נוער עם הבנה מתמטית מעמיקה, וכעת אפשר להמליץ גם על הספר הזה, שהוא ספר מדע פופולארי פשוט יחסית להבנה ואינו כולל שום נוסחאות מדעיות שתקשנה על הקורא.

הספר הזה נותן רקע בסיסי בתחומים רבים, ביניהם ביולוגיה, כימיה, אסטרונומיה ותחומים נוספים. הוא עוסק בשאלות כגון: מי היה האדם הראשון, למה יש כל כך הרבה מינים של בעלי חיים, ממה עשויים הדברים - הסבר על אטומים/מולקולות ומבנה החומר, מהם איזוטופים ואיך הם משמשים להערכת גילם של מאובנים, מהי השמש, איך נוצרת קשת בענן, איך נוצרים היום והלילה ועונות השנה, המפץ הגדול, רעידת אדמה ועוד. חלק מהנושאים מפורטים במידה רבה, בעוד שאחרים פחות מפורטים. דוקינס עצמו מעיד שהוא מבין בביולוגיה, ולא לגמרי מבין את עניין המפץ הגדול, למשל, כך שנראה לי שאם היה מתרכז רק בנושאי ביולוגיה ואבולוציה אולי היה יכול להוציא תחת ידיו ספר מעמיק יותר. עם זאת, הספר בהחלט יכול לתת מידע בסיסי טוב למתעניינים.

נראה שדוקינס הוא חובב מיתוסים. הוא כלל בספר הזה מיתוסים מכל העולם בנוגע לבריאת העולם, מהות השמש והירח, אלים, שדים וכו'. הוא מנסה להראות את ההבדל בין אמונות, מיתוסים וצירופי מקרים לבין ממצאים מדעיים ושיטות מחקר מדעיות.

יש כמה דוגמאות שדוקינס מביא ואשר נראות לי כלא מתאימות לבני נוער - האמירה שאם השמש תתפוצץ נדע על כך לאחר שמונה דקות וזה יהיה סופנו, תיאור של קורבנות האדם אצל האצטקים על ליבם המפרפר או סיפור על כת שהאמינה בחייזרים וחבריה התאבדו בשתיית רעל (הוא מציין גם שראש הכת סירס את עצמו). אם הייתי העורך שלו, כנראה לא הייתי מכניס את הסיפורים האלה (או לפחות מעדן אותם), למרות שחלקם נועדו להראות את הנזקים שיכולים להגרם על ידי אמונות לא מבוססות.

שפת הכתיבה בספר מאוד ברורה וההסברים די קלים להבנה. הספר מגיע בפורמט אלבומי בכריכה קשה והאיורים המרהיבים של דייב מק׳קין ממחישים היטב את הרעיונות המוצגים בו. באופן כללי אפשר להמליץ עליו כספר מדע פופולארי בסיסי לנוער, בהסתייגויות שציינתי.

εϊз”