“שבוע טוב לכל החברים.
רציתי להביא לידיעתכם את אחד מהספרים היותר טובים שמנתחים את תרבות המלחמה בעיקר האירופאית מתחילת המאה ה-18, ובעצם עוסקת במלחמות נפוליאון והתפתחות הטקטית והטכנולוגית באופי המלחמות.
הספר מורכב מאסופה של מאמרים שנכתבו בידי ההיסטוריונים המעולים ביותר ביניהם ניתן למנות את הפרופסורים ג׳רמי בלאק, ג׳ון בורן, ג׳ון צ׳יילד, דיוויד פראנץ, ריציארד הולמת, ריציארד אוברי, דאגלאס פורץ אדם רוברטס ,ציארלס טאוב נד ומרטין ון קרפלד הישראלי.

הספר מתחיל בניתוח הרפורמה הצרפתית שהוכנסו בצבא הצרפתי בעקבות הגיוס ההמוני, מה שנקרא בצרפתית לווה דה מאס, ואת השינויים שהוכנסו על ידי נאפוליאון באופי הצבא בביצועים שלו ובכישלון הנוראי במסע לרוסיה וחיסולו של הגראנד ארמה.
הניתוח של הפרקים ההיסטוריים נעשים בקיצור אך לעומק, בשפה פשוטה אך עניינית .
הפרק שאני מעוניין להכנס לעומק הדברים האמורים בו נקרא נשים ומלחמה ונכתב על ידי הד״ר להיסטוריה ג’יין בתקה אלשטיין.
אלשטיין מתארת את התפקיד הנשי בזמן המלחמות החל מהתפקיד הפסיבי שלהן בזמן מלחמת מאה השנים ומלחמת הדתות באירופה שבהם הצטמצם תפקידם לתפקיד פסיבי והן היו חלק עיקרי בקורבנות ביחד עם הילדים והזקנים , כולם בלתי לוחמים. היא ממשיכה לתאר את תפקיד הנשים במאות ה-19 וה-20 ובמיוחד במלחמת העולם הראשונה, שבה מילאו הנשים תפקיד מכריע במילוי השורות באולמות התעשיה בהם החליפו את הגברים שיצאו לקרב, ונשים רבות שמילאו תפקידי עזרה ראשונה מאחורי הקווים הראשונים ובבתי החולים שטיפלו בפצועים.
לשיא תפקידם הגיעו הנשים בזמן מלחמת העולם השניה בעיקר בברית המועצות ששם הן מילאו תפקידי לחימה בקווים הראשונים, בים באוויר וביבשה.
הנשים גם מילאו תפקידים חשובים בתוך פלוגות הפרטיזנים וגם פה בתפקידי לחימה, עזרה ראשונה לפצועים, קשר וכתמיד גם בתפקידים הקלאסיים של הכנת ארוחות, טיפול בהספקה ( למשל, תיקון ביגוד ותפירת מדים וכו׳).
לשיאים חדשים הגיעו הנשים ששרתו כטייסות קרב והפצצה, כשהן משלמות מחיר רב כתוצאה מעליונות הטכנולוגיה האווירית הגרמנית לעומת זאת הסובייטית.
הנשים תפסו מקום של כבוד בצבא האדום , הן היוו כ10 אחוזים בכוחות הלוחמים ותפסו מקום של כבוד בתעשייה הצבאית בנוסף לילדים שהיו מתחת לגיל הגיוס אבל מילאו תפקיד חשוב בתעשייה הצבאית הסובייטית. אין ספק שמלחמת העולם השניה היתה טוטלית, ולא רק במחיר החיים שאבדו אלא גם מבחינה חברתית, כלכלית וסוציאלית.
כאמור, המלחמה היתה השיא ולאחריה חלה שחיקה במעמד הנשים ובתפקידים שהן מילאו. בצבא האמריקני ירד מספרם עד כדי 7000 נשים בכל הזרועות כשרובן עסקו בתפקידי פקידות ומטה.
בכל אירופה המערבית אך גם בצבאות הקומוניסטיים חלה ירידה תלולה במספר הנשים המשרתות, בזמן שהצבא האדום הסיני גייס נשים רבות לשורותיו בזמן מלחמת האזרחים הסינית , אך גם בסין חלה ירידה תלולה במספר הנשים לאחר הניצחון הקומוניסטי והן חזרו לתפקידיהן הישנים.
דוגמה נוספת להשתתפות נשים בלחימה פעילה אפשר לציין את הנשים שהשתתפו בלחימה במלחמת העצמאות בשורות הפלמ״ח ולאחר מכן בצהל כי כללו .
גם בישראל חלה ירידה תלולה בהשתתפות נשים בלחימה פעילה אולם הן נשלחו לשמש בתפקידים אחרים בהתאם לדרישות המדינה.

מהפכה חדשה החלה בשנות השיבעים והשמונים . תפקידי לחימה נפתחו בפני נשים בצבא ארה״ב בתפקידי לוגיסטיקה ואף כטייסות קרב בחיל הים ובחיל היבשה האמריקניים.
גם בישראל נפתחו תפקידי לוחמה בפני נשים, אולם בישראל כמו בצבא האמריקני נשארו הכוחות המיוחדים סגורים בפני נשים כשהדבר מוסבר הכך שהמבנה הפיסי של הנשים איננו יכול לשאת עומסים שרק גברים יכולים לעמוד בהם.
פרק מעניין מאוד עוסק בלחימת גרילה ובלחימה אנטי טרוריסטית שגם בו ישראל ממלאת תפקיד חשוב בלחימה נגדו.

לדעתי זהו ספר ראוי לשבח העובדה שהוא בנוי ממאמרים שנכתבו על ידי חוקרים מובילים בתחום , לכל פרק מצורפת ביבליוגרפיה באנגלית והערות שמופיעות בגוף המאמר.
מומלץ לקוראים שנושא הצבאי מעניין אותם ומרחיב מאוד את הידע בתחום הצבאי בהיסטוריה המודרנית .
טוביה”