“"wow"
איזה כבוד!
להיות הראשונה לכתוב ביקורת על ספר! מקווה שתאהבו.....קדימה....יוצאים לדרך....
עצמו עיניים, קחו נשימה עמוקה, תנו לדמיון שלכם קצת מרחב....לילה, ירח מלא, רחש הגלים הניתזים על הצוקים....שקט!
פסטורלי?
עכשיו פקחו עיניים, עדיין לילה, הגאות התחילה, על חוף הים שלושה צעירים....עובדים במרץ, הם כורים בור.
אישה צעירה, בהריון, מטושטשת....מוכנסת אל תוך הבור הזה...המים לאט לאט עולים, מכים בפניה בחוזקה רצחנית.
צרחה מפלחת את השקט!
עשרים וארבע שנים מאוחר יותר.....
גל של תקיפות אכזריות של מחוסרי בית, מתועדים....עולים לאתרי האינטרנט....המשטרה המקומית חסרת אונים, השוטרים אינם מצליחים להשתלט על גל הפשע, הלחץ הציבורי עולה וגואה.
אוליביה רולינג, בתו של בלש משטרי לשעבר, אגדה בפני עצמה...הולך לעולמו.
אוליביה מנסה להמשיך את מורשתו, עבודתו...ללכת בדרכו!
בקורס השוטרים אליו היא נרשמה, קיבלו הסטודנטים מטלה...לבדוק מקרי רצח שלא פוענח, לנסות ולבדוק האם באמצעות הטכנולוגיה של היום ניתן היה לפענח את הרצח.
אוליביה בוחרת לחקור ולנסות לפתור את מקרה הרצח של האישה ההרה, אביה היה חלק מהחקירה.
אוליביה מתקרבת לפתרון התיק אולם פרטים רבים אינם הגיוניים ואינם מסתדרים.
מה הקשר של ניצול ילדים קטנים לצורך כרייה?
מדוע הבלש המוצלח מר סטילטון פרש מהמשטרה והחליט להפוך להומלס?
כיצד ייתכן שהרשויות / משטרה לא עלו על הדבר המצמרר הזה של לוחמה של ילדים קטנים עירומים בתוך כלובים לצורך הימורים ?
אייך בכלל מצליחים לשכנע או לגרום לילד קטן, להתפשט ולהיכנס לתוך כלוב להילחם?
כיצד תקיפות חסרי הבית מתקשרות למקרה הרצח?
איזה תיבת פנדורה פתחה כאן אוליביה?
העתיד קשור בעבר בחבלי לידה.
והכי מלחיץ (עבורי בכל אופן) איזה חוסר אונים זה לדעת שאם חלילה יקרה לך משהו אין איש שיידע, אין איש שיהיה אכפת לו, אין איש שידווח אפילו על כך....
בן אדם יכול פשוט להיעלם מהעולם ואף אחד לא ירגיש בחסרונו? הזוי! מפחיד!
מה מאוד הפריע לי באופן אישי בספר:
יכול מאוד להיות שזה התרגום, מילים רבות, שמות הדמויות פשוט לא היו לי הכי מובנות, אבל שוב יכול מאוד להיות שהבעיה היא "אני" אבל קשה לי לדמיין אדם שנקרא "חורפן" למרות שהוא שוודי.....יש בכלל שם כזה?, שמות המקומות בשטוקהולם ארוכות כל כך, גילוי נאות: לא הצלחתי לבטא אותם אפילו במלמול שפתיים, ולקח לי רגע או שניים בכדי להבין שמדובר במקום ולא בשם של בן האדם, היו אי אלו משפטים שממש לא היו לי מובנים.
מדובר במותחן סקנדינבי עוצר נשימה, מרתק, סבוך ומסובך, מסועף ומתפצל לכל כך הרבה מקומות ומחשבות.
במילה אחת: מומלץ!
עכשיו תסלחו לי, אחרי שסיימתי לקרוא אני מרשה לעצמי להתפנק בטוסט עם גבינה סקנדינבית, מריחה קלה של פסטו, תוספת של רצועות פלפל שושקה (שאני כבשתי כמובן)...בתאבון.”
