עלילתו של בטן מלאה דמעות מתרחשת בישראל ועוסקת במשפחה יהודית־אתיופית, שבעודה מתאמצת להתמודד עם ההוויה הישראלית ולהיקלט בה, נוחתת עליה טרגדיה שוברת לב המאיימת לפרק אותה ולשבור את רוחה.

העלילה נעה בין העבר להווה — בין מבט רך ואוהב בחיי הכפר באתיופיה על אנשיו, סיפוריו, מנהגיו, צבעיו וריחותיו לבין מבט מפוכח, נטול רומנטיקה ועם זאת מלא חמלה, בכאן ועכשיו.

“... הדרך להתקבלות ארוכה היא וקשה וסופה מי ישורנו. נעמי שמואל ודעת זאת, ואף־על־פי־כן היא מעזה לבנות גשר של תקווה מעל הקשיים והמגבלות. יופיו של הספר הוא באיפוקו הרב, בעדינותו, הדומה לציור בצבעי מים. רגשות האבל והכאב מופנמים בו כמעט עד כדי השלמה. לצדם עולים מתוכו, בלא הטפה, ערכים אנושיים נצחיים, שדומה כי ערכם פחת במקומנו: המחויבות למשפחה, כיבוד הורים, כבוד האדם — כולל כבוד ילדים וצעירים - הערגה לאהבה והתקווה לטוב.
מעולם - עד כה — לא נכתבו דמויות כאלה, ומזווית ראייה כה קרובה וכה אמינה. בשפה צלולה וסוחפת, במבט מוסרי אמיץ, מקימה הסופרת נעמי שמואל עולם שלם המתקיים כמטחווי מבט מאיתנו, אך לרובנו הוא זר וסתום.“

(מנימוקי השופטים של פרס אקו"ם לעידוד היצירה).

נעמי שמואל, סופרת, אנתרופולוגית ומנחת הורים, עלתה לישראל מאנגליה. במשך שנים רבות עבדה עם אוכלוסיית יוצאי אתיופיה בהדרכה הורית וסדנאות לילדים סביב גיבוש זהות והתמודדות עם השונות האתנית והתרבותית.
ספרי הילדים והנוער שכתבה לאורך השנים זכו בפרסים רבים ונחשבים לחלוצים בתחום.
זהו ספרה הראשון למבוגרים בעברית.

נעמי שמואל

נעמי נולדה ב-30.6.1962 באנגליה, ילדה רביעית לניצולת שואה מגרמניה, הסופרת ומשוררת קרן גרשון והמורה לאומנות האנלי ול טריפ. המשפחה עלתה לארץ ב-1968 וגרה בירושלים למשך 6 שנים. לאחר סיום תואר ראשון באנתרופולוגיה באוניברסיטת לונדון נעמי חזרה לבדה לארץ. לאחרונה סיימה תואר שני באוניברסי... המשך לקרוא

שם הספר
אני, אדם
אבא חום
איך עושים שלום?
דסטה ואני
אל תספרו לילדים - קריאת-כיף אותיות גדולות