האמן יצחק בלפור נולד בוארשה, פולין, בין שתי מלחמות העולם. הוא אחד היתומים האחרונים שנותרו בחיים מבית היתומים המפורסם של יאנוש קורצ'אק. במלחמת העולם השנייה, אחרי שהנאצים כבשו את וארשה ולפני הקמת הגטו, ברח בלפר דרך היערות לרוסיה ונותר שריד יחיד ממשפחתו הענפה, שנספתה בשואה. בתום המלחמה ניסה לעלות ארצה עם שארית הפליטה בעלייה בלתי-חוקית. בתום מסע מטלטל דרך ארצות שונות, הפליגו העולים באנייה "אף על פי כן" עד חופי הארץ, אבל שם חיכו להם האנגלים. המעפילים כולם נתפסו וגורשו לקפריסין. כששהה במחנות המגורשים, למד רישום ופיסול אצל הפסל הנודע זאב בן-צבי ונשבה בקסמה של אמנות הציור והפיסול.
יצחק זכה להגשים את חלומו ולחיות בארץ ישראל. כבוגר מכון אבני לאמנות ולתולדות האמנות, ייסד וניהל חוגים לציור בעיריית תל-אביב, שימש כמרצה לציור באוניברסיטה העממית בתל-אביב והדריך דורות של תלמידים. את כישרונותיו האמנותיים בחר לנתב להנצחת פועלו של יאנוש קורצ'אק, ולשואה של עמו ומשפחתו.
בספר זה מספר בלפר על שמונה השנים שבהן שהה בבית היתומים של קורצ'אק, בתקווה לסייע להנצחת זכרו של האיש המופלא שהשפיע על חייו ועל חיי מאות יתומים יהודים כמוהו.