ספר פורץ דרך העוסק במצוקות הנשיות הקשות ביותר- הפרעות אכילה וטראומות של פגיעות מיניות בילדות. מתוך עמדה פמיניסטית ביקורתית, המחברת מציגה גישה חדשה המתנגדת לדיאגנוזות מתייגות ורואה בהפרעות אכילה סימפטום הישרדותי של פוסט טראומה מורכבת, המצריכה טיפול במקור הטראומה ולא בסימפטום של הפרעת האכילה. במקצועיות, ברגישות ובהומניות מביאה המחברת את סיפוריהן של נשים אמיצות שחשפו את חוויותיהן הטראומטיות ואת הטיפול שעברו. דרכן ובעזרת תיאוריות ומחקרים מוצגת בפני הקורא תמונה מקיפה ועמוקה של אחת התופעות הכאובות של זמננו.
פרופ' אריאלה פרידמן, ראש החוג למדעי ההתנהגות, המכללה האקדמית לחברה ואמנות
באמצעות מילותיהן החשופות והנוקבות, פותחת לנו גור צוהר אל עולמן המיוסר של נשים שנפגעו מינית בילדותן ומתמודדות בבגרותן עם הפרעות אכילה. סקירת הספרות המדעית המקיפה והדיון המעמיק בספר ממחישים את ההכרח באבחון הנזקים הפוסט־טראומטיים והטיפול בהם כתנאי הכרחי להחלמה מהפרעות האכילה בקרב קבוצה זו. אני מקווה שספר זה יעודד דיאלוג קליני ומחקרי בינתחומי ויהפוך נדבך יסוד בספריות של שתי קבוצות מקצועיות חשובות: המטפלים בנזקי גילוי עריות והמטפלים בהפרעות אכילה.
פרופ׳ אלי זומר, אוניברסיטת חיפה, לשעבר נשיאן של החברה הבינלאומית והחברה האירופאית לחקר טראומה ודיסוציאציה.
כמו בספרה מופקרות – נשים בזנות (הקיבוץ המאוחד, 2008), ענת גור שוב מציבה את עצמה כעדה המאפשרת לנו להקשיב לקולותיהן של מי שעברו את זוועות הטראומה המינית, ומלמדת אותנו להקשיב לגוף שמדבר את הטראומה דרך הפרעות אכילה. זאת מפרספקטיבה תיאורטית וטיפולית שיש בה ביקורת על עמדות טיפוליות המנתקות בין הסימפטום (הפרעות אכילה) לגורם הסבל (טראומה מינית). בכך היא מציעה לנו עמדה טיפולית מוסרית, המחויבת לא לשחזר את הפגיעה הראשונית. גוף זר הוא ספר שכולנו חיכינו לו.
ד"ר אפי זיו, החוג ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת תל אביב, מטפלת בנפגעות
ובנפגעי טראומה מינית.