I. גוש


בסוף היא מתה והוא נשאר לבד, למרות שלמעשה הוא כבר היה לבד כמה שנים לפני המוות שלה, של אמיליה. נניח שקוראים לה או שקראו לה אמיליה, וששמו הוא, היה ויהיה חוליו. חוליו ואמיליה. בסוף אמיליה מתה וחוליו לא מת. השאר הוא סתם ספרות:


הפעם הראשונה שבה הם ישנו יחד הייתה במקרה. היה מבחן בקורס דקדוק ספרדי ב'; אף אחד משניהם לא שלט בחומר, אבל מאחר שהם היו צעירים, ובאופן עקרוני היו מוכנים לעשות הכול, הם היו מוכנים אפילו ללמוד לבחינה בדקדוק ספרדי ב' בביתן של התאומות וֶרְגַרָה. הסתבר שקבוצת הלימוד גדולה הרבה יותר מהצפוי: מישהו השמיע מוזיקה והסביר שהוא רגיל ללמוד עם מוזיקה, אחר הביא וודקה וטען שקשה לו ללמוד בלי וודקה, ושלישי הלך לקנות תפוזים, כי וודקה בלי מיץ תפוזים נראתה לו דבר בלתי נסבל. בשלוש לפנות בוקר הם היו שיכורים לחלוטין, כך שהחליטו ללכת לישון. אף על פי שחוליו היה מעדיף לבלות את הלילה עם אחת האחיות ורגרה, הוא ויתר במהירות והסכים לחלוק את החדר המיועד לעובדי משק הבית עם אמיליה.


בעיניו של חוליו לא מצא חן שאמיליה שואלת כל כך הרבה שאלות בכיתה, ובעיניה של אמיליה לא מצא חן שחוליו מקבל ציון עובר בקורסים אף על פי שהוא כמעט לא מגיע לאוניברסיטה, אבל באותו לילה שניהם גילו את נקודות ההשקה הרגשיות, שעם קצת רצון טוב כל זוג מסוגל לגלות. מיותר לציין שהלך להם גרוע בבחינה. שבוע לאחר מכן, בשביל לגשת למועד ב', הם שוב למדו אצל האחיות ורגרה ושוב ישנו יחד, למרות שבפעם השנייה הזאת הם לא היו חייבים לחלוק חדר, כי ההורים של התאומות נסעו לבואנוס איירס.


קצת לפני שהיא התחילה לצאת עם חוליו, אמיליה החליטה שמעכשיו היא תזדיין, כמו הספרדים, לא תעשה אהבה עם אף אחד, היא לא תשכב ולא תעשה סקס עם אף אחד, ובטח שלא תשתגל או תשתרלל. זאת בעיה צ'יליאנית, אמרה אמיליה לחוליו באותו הלילה, בחופשיות שנולדה אצלה רק בחשכה, ובקול נמוך, כמובן: זאת הבעיה של הצ'יליאנים הצעירים, אנחנו צעירים מדי בשביל לעשות אהבה, ובצ'ילה אם לא עושים אהבה אפשר רק להשתגל או להשתרלל, אבל אני לא רוצה להשתגל או להשתרלל אתך, אני מעדיפה שנזדיין, כמו בספרד.


אמיליה עדיין לא הכירה אז את ספרד. שנים לאחר מכן היא תגור במדריד, שהיא תזדיין בה די הרבה, אבל לא עם חוליו, אלא, בעיקר, עם חאבייר מארטינס, עם אנחל גארסיה אַטְיֶנְסָה ועם חוליאן אַלְבּוּרְקֶרְקֶה, ואפילו, אבל רק פעם אחת, וקצת כי היא הרגישה מחויבת, גם עם קרולינה קוֹפֶּץ', החברה הפולנייה שלה. אבל בלילה הזה, הלילה השני, לעומת זאת, חוליו הפך לשותף למיטה השני בחייה של אמיליה, או, כמו שאומרות בצביעות מסוימת הפסיכולוגיות והאימהות, לגבר השני של אמיליה, שמצִדה הפכה לבת הזוג הרצינית הראשונה של חוליו. חוליו התחמק ממערכות יחסים רציניות, הוא לא התחבא מהנשים אלא מהרצינות, משום שהוא ידע שהרצינות הייתה מסוכנת לפחות כמו הנשים. חוליו ידע שהוא נידון לרצינות, וניסה בעקשנות לשנות את גורלו הרציני, להעביר את הזמן בהמתנה סטואית ליום המפחיד והבלתי נמנע שבו תגיע הרצינות כדי להשתקע בחייו לתמיד.