אליעזר יערי עשה מה שאנשים פשוט לא עושים. הוא חצה את הוואדי. איש בן 64 אחרי ניתוח לב פתוח יוצא להליכה ליד ביתו בשכונת ארנונה בירושלים, חורג מגבולותיה, עובר בין הזיתים, יורד בעמק, עולה בגבעה ודופק על דלתות שכניו. השכנים מצור באהר. הוא לא צריך מהם דבר. הוא רק בא לדרוש בשלומם. להכיר. לשמוע. בינו לבינם תהום אלפיים שנות. פוליטיקה ודת, פיגועים, פיגועי נקם שכנגד, מוות ליהודים, מוות לערבים, אבנים, כתובות נאצה, פיגועים, מסגדים שרופים, חברים שנהרגו ומעל לכל הר הבית. ופתאום דפיקה בדלת. והדלת נפתחת. והם נענים לו. זינאב ח'טיב, וחסן אבו עסלה, עמירה אבו כף ושייח' אחמד פוואקה, מוחמד חאמד ואום ראאד, הם ועוד עשרות מתושבי הכפר וסביבתו פתחו בפני אליעזר יערי את ביתם ואת ליבם. הם סיפרו לו על הפרנסה ועל הילדים, התקוות והפחדים, החלומות והסיוטים. כי אנשים כמונו הם. הספר הזה הוא סיפור המסע של אליעזר יערי אל השכנים הקרובים-רחוקים שלנו. אלה שהקפדנו לא לראותם כל עוד ירושלים לא בוערת. והיא הרי כמעט תמיד בוערת.

שם הספר
הצטלבויות
בחזרה לטיטניק
מפעם לפעם - צילומים: אלכס ליבק