ספר מחשבת אברהם מאת הרב אברהם אוחיון, מחולק למספר קטגוריות מרכזיות:
ספרות יהודית
פרשנות תנ"ך
מועדי ישראל
מחשבת ישראל
מתוך הקדמת הספר מחשבת אברהם
בשבח ובהודיה לה' יתברך, על אשר זיכני לאסוף ולקבץ מאחורי הקוצרים, מפי סופרים וספרים, דברי תורה והגות ולהגיש בזה כינוס של מאמרים, כמאמר הגמרא במסכת בב"ב יד, ע"ב: "איידי דזוטָר מירכַּס" – דברים מעטי הכמות עלולים להשתכח ולֶאֱבֹד, ועל כן כאשר מכנסים אותם הם נשמרים.
מגמתו של הספר היא לברר סוגיות שונות במחשבת היהדות בבחינת "גל עינַי ואביטה נפלאות מתורתך" (תהילים קי"ט, יח).
מדע הרוח היהודי במובנו הרחב כולל תחומים רבים – פרשנות המקרא, התלמוד והמדרש, ספרות ההלכה, פילוסופיה יהודית, היסטוריה, ועוד – מעט מתחומים אלו מיוצגים בקובץ זה.
בכמה מאמרים מצטרפים אליהם התייחסויות מתחום מדעי הטבע מתוך עיסוקי בהוראת ביולוגיה ויהדות, וכתב הרמב"ם בפתיחה לספרו 'מורה הנבוכים' שידיעת חוכמת המדעים היא הבסיס לידיעת חוכמת התורה.
חלק מהמאמרים התפרסמו בכתבי-עת שונים, וכאן הם רואים אור שוב יחד עם מאמרים נוספים.
אף אם לעתים מובאים היבטים הלכתיים – הספר לא נועד לפסיקת הלכה אלא רק ללבן סוגיות שונות.
באשר למבנה הספר, נקדים מדברי המהר"ל מפראג בספרו 'גבורות ה", פרק ס:
"וכל דבר שהוא בא מהעולם הנבדל (הרוחני) לעולם הזה, יש בו ריבוי מחולק לארבע… וסוד זה הוא מבואר בתורה: 'ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן, ומשם ייפרד והיה לארבעה ראשים' (בר' ב', י).
שמזה מבואר לך, כי כל דבר שבא מהעולם הנבדל כמו הנהר שהוא יוצא מעדן להשקות הגן, כשהוא בא אל עולם הטבע, הוא עולם הריבוי – ייפרד לארבעה ראשים…".
אף ספר זה מחולק לארבעה שערים:
השער הראשון: פרשנות התנ"ך – התנ"ך הוא "שכבת הסלע", הטקסט היסודי שעליו נבנית היהדות.
השער השני: מועדי ישראל – מבטא את לוח השנה היהודי העשיר בחגים וימי זיכרון לציון תולדות עם-ישראל וקורותיו.
השער השלישי: ספרות חז"ל – היא תורתם של חז"ל והיא כעמוד אש להאיר לנו את התורה שבכתב.
והשער הרביעי: מחשבת-ישראל – עוסק בשאלות הגותיות שנידונו על ידי חכמי הדורות.