ארבעת גיבורי הספר מתגוררים באותה כניסה של בלוק רכבת ארוך ביישוב השוכן על קו הגבול.
אלבה, חרושת הקמטים, יושבת על ספסל מתחת לעץ תות ומעשנת סיגריה, נעזרת בכנפיים הנושאות אותה לחיות מחדש את האהבה לאיטלקי שלה.
ללי הקטנה, מבקשת ללמוד ממנה את סודות התעופה. לבו של יעקב הגנן נבול ומקומט, אך במגע ידיו היישוב פורח.
אסנת מתבוננת בבבואתה לבושה חזייה מעוטרת בריקמה וחרוזים.

ממבט העל של הציפור ניתן לראות כי ארבעתם מתמזגים לרשת אחת, ולכן אפשר שהמשפט נועד אל מי מהם ורק שגה במעופו כשנכנס אל חלונה של אסנת.
הגיבורים נעים, לחוד וביחד, ממלחמה שהתיישנה למלחמה עכשווית, מאהבה שהתיישנה לאהבה חדשה, בין המציאותי לעולם שמעבר, בין פחד לחלומות, בין קמילה לפריחה.