“בשנים האחרונות אני נתקל בלא מעט הוצאות מחודשות של ספרי ילדים קלאסים, מהם ידועים יותר ופחות, שעוברים חידוש איורי. רוב העבודות שיצא לי לראות היו מאוד מוצלחות, ואחרות קצת פחות. את הספר הזה מאת לאה גולדברג לא הכרתי. למעשה השירים המחורזים שבו הופיעו ב'דבר לילדים' ולא יצאו כספר. הבחירה ביצירות הללו שנעלמו מהתודעה עם השנים היא לא פחות מפנטסטית. הטקסט מצחיק ושנון, הרעיון נהדר והשפה טיפ טיפה ארכאית (לפחות לילדים קטנים כך שמצאתי את עצמי עוצר ומסביר מה פירושם של מילים כגון אמודאי) אבל זה חלק מהיופי שבגילוי עולם ילדות שכזה מחדש. עבודת האיור ניתנה לירמי פינקוס שנמנה כאחד ממיסדי קבוצת 'אקטוס טראגיקוס' המצויינת (קבוצת קומיקס אלטרנטיבי שהוציאה את עבודותיה באופן עצמאי). הפרשנות החדשה שהוא נתן ליצירה היא המוצלחת ביותר שראיתי עד היום לחידוש מעין זה. מצד אחד יש משהו מאוד רטרו בציורים שלו, כך שהוא עצמו מחזיר אותנו אחורה לתקופה מוקדמת יותר, אולם עבודתו של פינקוס היא לא חיקוי למודל ציור שכבר הונצח בעבר. טביעת האצבע שלו היא אכן יחודית עד מאוד, כאילו הוא הצליח להעלות באוב יצירה מגילגול חיים קודם שלו. יותר מזה, כל שיר פורק לציורים רבים ובמקור היה רק איור אחד לשיר.
אני משאיר פה קישור של סיפריית הפועלים להשוואה בין האיור המקורי לבין החדש + שני שירים מתוך הספר:

http://www.kibutz-poalim.co.il/print?c0=45154”