אבא הביט בי והניח ידיו על ראשי, הוא מלמל תפילה חרישית ודמעות בעיניו. "אסתר, אי"ה תצאי מכאן ואל תשכחי אף פעם מאיזה בית הגעת. תדברי על הבית. אל תשכחי. מבטיחה?" הבטתי בו בחזרה. אבא שלי בוכה. נרעדתי. עיניו הסתכלו בי במבט נחוש או שמא מתחנן? הוא רצה צשובה ואני הנהנתי בראשי. צעקות בגרמנית התקרבו אלינו. השער לתופת נפתח והתנתקנו מהרציף. שני טורים. ארוכים. ארוכים. גברים. נשים. גווים שחוחים. עצובים.

סיפורה של הרבנית א. קליין מתחיל בהונגריה של טרום מלחמת העולם השנייה, עובר דרך מחנות הריכוז ומסתיים בישראל, במושב יסודות.
סיפורה הוא סיפור של גבורה יהודית ושל אמונה תמימה. סיפור אישי ומרתק וביחד עם זאת סיפורו של דור הולך ונעלם.

שם הספר
כי אשב בחושך ה' אור לי - סיפור חייו של מיקי פרידמן - בזכירה - סוד הגאולה, פרויקט תיעוד זיכרונות ניצולי שואה #