“****
הנה, כמו מטבע מתקופת בר-כוכבא, מתגלה עוד ספר מוקדם מסדרת "הארי הולה", שלא ידענו על קיומו לפני-כן. אני מסתכן וכותב שכנראה מדובר בספר השני בסדרה אחרי "The Bat", אבל בהחלט ייתכן ונגלה שיש עוד ספרים, מוקדמים עוד יותר, שבהם הארי הולה בתיכון, הארי הולה בצבא, הארי הולה באוניברסיטה.... בספר הזה, "מקקים" בתרגום חופשי (שנכתב אם אינני טועה ב-1998 וזוכה רק עכשיו לתרגום לאנגלית), הארי הולה נמצא בטיול אחרי הצבא למזרח. ליתר דיוק, הוא נשלח ע"י מפקדו האהוב ביארן מולר לתאילנד כדי לפענח רצח בנסיבות מפוקפקות של השגריר הנורווגי בבנגקוק.
לכאורה, היה אמור להיות כאן "וי" די בטוח של יו נסבו על עוד ספר בנזונה בסדרה. הארי הולה רק בן שלושים ושלוש, הוא היה יכול להיות רענן ונמרץ וחרמן, להגיע לבנגקוק המיוזעת והסקסית, לפענח את הרצח בשתי שניות, לשתות שייק אבטיח ולעשות חיים משוגעים. אז זהו, שמסתבר שכבר בספר המוקדם הזה, הארי הולה הוא כבר שתיין חדל אישים עם בעיות תפיסה, התנהגות ויכולת הסתבכות פנומנלית. הוא מגיע לבנגקוק באין ברירה, הוא צריך פשוט לסגור את תיק הרצח בלי פאדיחות, אבל בכל זאת מצליח לעצבן את כולם, לסבך את הכול, ואמנם לתפוס את הרוצח בסוף, אבל זה עולה לנו כרגיל בהרבה חשודים, הרבה דיבורים, הרבה תיסכול, הרבה בירות ומחשבות ופקקי תנועה, ויותר מדי מילים ועמודים.
אז יחסית לספרים אחרים של נסבו, זה הרגיש לי קצת יותר פטפטני/לארסוני ופחות תכליתי, אבל מצד שני כבר כאן מתחילים לחוש את כישרון הכתיבה הנהדר של נסבו, הממזריות שלו והיכול להושיב את הקורא על קצה הכיסא לפחות בחלק מהספר, ולמרות שניחשתי מי הנבל כבר באמצע הספר, מדובר בהחלט בספר מתח משובח ומהוקצע, בוודאי ביחס לשאר הזבלונים הנוסחתיים שזוכים לתשואות מקיר לקיר. יו נסבו, בעיניי, הוא עדיין המלך הבלתי מעורער של הספרות הסקנדינבית.
****”
