קח, תקרא את זה."
"מה זה?"
"פסנתר כנף קלאסי. זה ספר, כמו מה זה נראה לך?"
"איך קוראים לו?"
"מה זה משנה?"
"לי זה משנה, כך אני בוחר ספרים; לפי איך שקוראים להם, ולפי מה שכתוב מאחורה."
"כשגורילה צובטת לך בפטמה."
"מה? ככה קוראים לספר? מה זה, ספר סקס? פירוט תנוחות וכאלה? אין לי צורך בזה, אני מכיר את כל התנוחות שאני צריך."
"זה לא ספר סקס, זה ספר של סיפורים קצרים."
"סיפורים קצרים? עדיף כבר ספר סקס, יהיו לך יותר קוראים, תאמין לי. מי אתה חושב שאתה, סופר מפורסם או משהו? את מי זה מעניין לקרוא סיפורים קצרים?"
"סיפורים קצרים הם הדבר הבא בעולם הספרות, זהו הדבר המתאים ביותר לדור העתיד של הקוראים. אני אומר לך, היום הדרישה היא למשמעות באינסטנט, הכול מהיר, עכשווי ומיידי; פייסבוק, איי-פון, איי-פד, ועכשיו איי-סטורי. כולם רוצים פאנץ'-ליין ברגע, אין זמן לחכות, הכול צריך להיות מרוכז במקום אחד ולספק את הסחורה באופן מיידי. ומה יותר מתאים לכך מסיפורים קצרים."
"אז מה הקטע עם השם ההזוי הזה?"
"המתכון להצלחה בספר של סיפורים קצרים הוא הסיפורים הראשונים; אם תתחבר אליהם, תגלוש בין הדפים מבלי לשים לב, ולא תוכל לגרום לעיניים שלך להפסיק לקרוא – ממש כמו גורילה שמכריחה אותך להמשיך לקרוא על ידי צביטה אימתנית בפטמות. תקרא אותו, אני בטוח שתיהנה מהצביטה בפטמה." "אוקיי, אני רק מקווה שאין פה סיפורים על כלבים וילדים כדי לזכות באמפתיה סיפורית מחליאה מצד הקורא, כי כבר נמאס לי מזה."
"אל תדאג, מבטיח לך שאין."