1942 . גרמניה הנאצית בשיא כוחה. אירופה שסועה ומדממת. המלחמה הנוראה רחוקה מלהסתיים. קארל באצינגר, קצין מטה במפקדת הצבא הגרמני הכובש, חי כביכול את החיים הטובים בפריז, אך אינו יכול לשאת עוד את הבגידה בערכי התרבות הגרמנית שעליהם גדל והתחנך; ידידו האנס בילנברג, קצין בחיל האוויר, חוזר מהחזית המזרחית ואינו יכול לסלוח על מעשי הזוועה המתבצעים בשמו; ודוקטור קטיה סווזדני, הרופאה האוקראינית המסורה, שכבר זכתה להכיר מקרוב את אֵימֵי השלטון הקומוניסטי, מנסה לשרוד בקייב הכבושה, שיהודיה מוצאים להורג בבאבי יאר, ולהציל מה שאפשר להציל.

חייהם של השלושה נשזרים אלה באלה בספר הקסום הזה, המצייר תמונה עדינה ומרגשת של ניסיונם לשמור על צלם אנוש ומאבקם לחמלה והגינות כנגד הברבריות הסוגרת עליהם. הייתה זו שנת 42 ´ היא יצירה רבת־עוצמה, כתובה להפליא, ומהדהד בה קולה של הספרות הרוסית הגדולה.

נלה ביילסקי נולדה בברית־המועצות והיגרה לצרפת בראשית שנות ה־ 60 של המאה שעברה. היא כתבה ספרים ומחזות (בצרפתית) ושיחקה בסרטים אחדים. זכתה לאות מסדר האמנויות והספרות הצרפתי.

"שום תמצית לא תוכל להעביר את האור הקורן מהיצירה הזאת, את הקסם שהיא מפעילה על הקורא... אחד מאותם רומנים נדירים שאתה רוצה לקרוא שוב ברגע שהגעת לסוף."
הגרדיאן

שם הספר
היתה זאת שנת 42