"אתן יכולות לסמוך עלי!" היה חרוט על גזע העץ.
העץ שמלים אלה היו חרוטות על גזעו, היה בתחילתו של הסיפור עץ ככל העצים.
עץ רגיל שצפורים מקננות עליו אך בסופו של סיפור הוא נעשה עץ מאד מיוחד: עץ שצימח עלי כסף.

האם ההצהרה "אתן יכולות לסמוך עלי", כוונה לצפורים? לעושי הצוף? לפיות שהתגוררו במדשאה שעליה צמח העץ?
ודאי לא לשדונים או לזבובי התסיסה שגם הם מאכלסים סיפור קסום זה.
מה זיכה את העץ בעלי כסף יתברר בסופו של הסיפור.
כן תתחזק ההבנה, שיש חשיבות לצורך והרצון לשמוע את האחר ולקבל אותו, למרות השוני והייחוד של כל אחד מאתנו.

שם הספר
זות ולום
סבא לא חינוכי
בילי הכלב הגיבור!
בעלי וקיסרים אחרים