“על גב הספר נכתב: "מירכתי צפון" הוא סיפור קורותיה של נערה יהודייה, תלמידת הגימנסיה העברית בקובנה שבליטא, שהוגלתה מביתה בידי השלטון הסובייטי שבוע ימים לפני פלישת הנאצים לברית המועצות. עם עוד 1500 בני אדם ובהם כ-180 יהודים היא התגלגלה אל חצי-אי שומם, בּיקוֹב-מיס, על גדות אוקיינוס הקרח הצפוני. בקצה עולם זה היא נאלצה להיאבק פעמים רבות בשר-המוות...
אמנם "אין הנחתום מעיד על עיסתו", אבל כעורך הספר אני בכל זאת חש שמותר לי לכתוב משהו על ספר זה, ולחלוק עם הקוראים מעט מסודות עריכתו. אז קודם כול גילוי נאות - את הספר כתבה אמי בשנת 2004, ואני התפניתי לערוך אותו בסוף שנת 2012. ומה כוונתי במילה "לערוך"?
ראשית, היה עליי לסדר את הפרקים בסדר לוגי מסוים. ואכן, היו לי הרבה מאוד התלבטויות כיצד לסדר אותם - האם להתחיל מאבות אבותיה של אמי ולהתקדם ברצף כרונולוגי, אך אז היה חשש שהקוראים יירדמו במעלה הדרך; או אולי להתחיל מיד בשיא העלילה - הגירוש מהבית שבוע ימים לפני שהנאצים נכנסים לליטא וההובלה בקרונות-משא לסיביר, אבל אז זה היה מסבך מאוד את מבנה הספר. לבסוף בחרתי בדרך ביניים - להתחיל מילדותה של אמי בקובנה שבליטא, דרך לימודיה בגימנסיה עברית (אין זו טעות - גימנסיה עברית בדיוק כמו גימנסיה הרצליה, דהיינו לימודים בעברית של כל המקצועות) ועד להצטרפותה למחתרת בעת הכיבוש הסובייטי בן השנה של ליטא, ורק אז להתחיל בסיפור האמִתי שבו מתגלגלת אמי לחוג הקוטב הצפוני - למקום הצפוני ביותר בעולם שרגל אדם דרכה בו.
שנית, עריכה לשונית. אני "ייקה" די חולני, ועברתי על הכתוב פעמים רבות, תוך שינוי ושיפור העברית ותוך היעזרות במכרה שהיא מומחית גדולה לענייני לשון, וממנה למדתי את כל התורה. אין זה אומר שלא תימצאנה שגיאות; הן קיימות אבל אני מאמין שהן מעטות מאוד.
שלישית, כהיסטוריון במקצועי לא יכולתי להתאפק מלהוסיף הערות היסטוריות לכל מיני מושגים, שמות ואירועים הנזכרים בספר. רובם אינם מוכרים לקורא המצוי, ומצאתי לנכון להרחיב את היריעה לפני המתעניינים. זאת ועוד, בנספח לספר הוספתי מאמר מקצועי פרי עטי, ובו תיאור היסטורי של ההתפתחויות שקדמו לגירוש, תוך הסתמכות על מסמכים מקוריים של הבולשת הסובייטית, שאותם מצאתי בארכיון בווילנה. בהזדמנות זו גם תרגמתי מרוסית את פקודת הגירוש הרשמית (שסווגה כסודית ביותר), אשר חרצה את גורלם של כמה אלפי יהודים, ובדיעבד אנחנו יודעים שחרצה את גורלם לחסד (ובגלל זה אני יכול לכתוב עכשיו את דבריי אלה...).
ולבסוף, כדי "לצ'פר" את הקורא, הוספתי עוד חלק נחמד ומרתק לספר, אבל זה כבר סוד שיגלו רק אלה שיקראו אותו.
הואיל והסעיף כאן הוא חוות דעת על הספר של אמי, לדעתי העלילה שבזיכרונותיה מרתקת, וכידוע החיים מזמנים לעִתים עלילות מעניינות יותר ממה שהדמיון הפרוע ביותר יכול להמציא. באשר לעריכת הספר, רק אציין כי עשיתי כמיטב יכולתי שהספר יהיה מעניין. אבל השיפוט האמתי הוא עכשיו בידי הקוראים.”
