“באנגלית קוראים לזה swashbuckling. בעברית המונח הכי קרוב הוא "רומן הרפתקאות בהמשכים": ז'אנר של רומנים היסטוריים שהתפרסמו בהמשכים בעיתוני התקופה ושמתמקדים בהרפתקאות, מסעות, דו-קרב חרבות, מזימות ואינטריגות, סיפורי אהבה אפיים וחברויות אמיצות, גיבורים ביירוניים שובבים שמתנדנדים מנברשות בדולח, מטפסים על צריח באישון לילה עם סכין בין השיניים, תוקעים חרוזים שנונים כשהם תחת אש ומזנקים מסיפון לסיפון. איזה כיף.
בממלכה הזאת, המלך הבלתי מעורער הוא "שלושת המוסקטרים", אבל סקאראמוש הוא ללא ספק הפילדמרשל. הספר נודע במיוחד במשפט הפתיחה שלו: "הוא נולד עם מתת הצחוק, הנובעת מן הידיעה שהעולם היה מטורף; וזה היה כל עזבונו על פני האדמה." עד כדי כך, שהמשפט הזה נחקק על קברו של הסופר.
הסיפור מתרחש בזמן המהפכה הצרפתית. אנדרה, הגיבור, עורך דין צעיר שגדל בחצרו של אציל כפרי בצרפת של המאה השמונה-עשר, נמלט על נפשו אחרי שהסתבך במזימה של האצולה לעשוק את העניים בני ה'מעמד השלישי', ומצטרף לתיאטרון נודד כדי להסתתר, שם הוא משחק את דמותו של 'סקרמוש': דמות מתוך תיאטרון האילתורים של הקומדיה דל ארטה, שתפקידו הוא להיות המסכסך שפועל מאחורי הקלעים. בהמשך הוא נוחת בפריז של דקה לפני המהפכה ומנסה להתפרנס כמדריך-סיף, אלא ששוב ושוב הוא נסחף בעל כורחו אל מאחורי הקלעים לתפקיד ה'סקרמוש': מזיז, מסכסך, מפגיש, יוצר סיטואציות שמובילות אל המהפכה הצרפתית ובסופו של דבר ישנו את העולם.
הסיפורים מז'אנר זה, שהתפרסמו בעיתוני התקופה, היו חייבים לעשות הרבה עם מעט. הם נועדו לקהל הרחב שקרא סיפורים בעיתון ולא החזיק ספריות בביתו, והיו צריכים להחזיק אותו עד הפרק הבא, יש להניח שעם מגבלת מקום ותמורת שכר ששולם לפי כמות המילים. הסיפור הוא מהיר, קצבי, בלשון ציורית ועסיסית שבנויה והורכבה ביד-אומן במטרה שהקורא לא יוכל להניח את הספר. סקרמוש הוא מלאכת מחשבת של כתיבה זו, געגוע לימים של גיבורים סייפים שנונים ועוטי-מסיכה, לכל מי שגדל על זורו, סרקלט פימפרנל ודארטניאן.
מילת אזהרה: להוריד את הנברשות בבית לפני הקריאה.”
