“מסתבר שכל הסרטונים של נשים חונות גרוע (או חונות טוב, אבל קבוצת שיכורים מעודדים אותן) הטעו אותי. מסתבר שנשים נוהגות טוב יותר (!!)
אם לא פרצת בצחוק עכשיו, זה לא הכל...
נשים, מסתבר, טובות יותר מגברים בכל דבר ובכל נושא.

אני חושבת שזה די דבילי להגדיר את הנשים כעליונות יותר, או נחותות יותר. לקבוע שצריך לעשות הפרדה, ולעשות בדיקה סביב נושאים שברובם תוויות שהודבקו על נשים או גברים. בשביל זה יש את "גברים ממאדים ונשים מנגה".
או את הספר ההוא שכתב דייב בארי שם שם דומה...

מה שאני ראיתי בספר זה נתונים לפיהם נשים מרוויחות יותר ומלומדות יותר. ונוהגות יותר טוב... אבל זה, כמובן, הנתונים של ארה"ב.
אני זוכרת את הסערה שצצה בעקבות הספר הזה, שטענה שזהו סופם של הגברים, כשהנתונים בספר הציגו כוח עבודה שברובו נשי ומסתבר שהן משקיעות יותר, וזו אחת הסיבות שרציתי לקרוא אותו. (והסיבה השניה היא המוח המלוכלך שלי חשב מיד שיש כאן רמז מיני. וזה היה במבצע עם הספר של הקאמה סוטרה!)
כך התברר לי שלמרות שלא היתה אישה נשיאה בארה"ב- האמריקאים לא כל כך מרובעים ושמרנים בנושא.
כקבוצה הן מנהלות יותר טוב כספים, והעסקים הגדולים מודעות ומגייסות נשים כי דבר מוביל לדבר.
יש בספר שלל השוואות, דוגמאות והוכחות של סטראוטיפים כמו "גבר לא יודה שהוא לא יודע משהו, אישה לא תתבייש להודות ולשאול וכך לדעת להבא".
הספר לא שינה את תפיסתי לגבי שוויון ובדיחות הפמיניזם/שוביניזם שיש לי בשלוף.
המצב בישראל עגום יחסית, ואני לא יכולה לשים את האצבע על גורם ספציפי.
אולי זה החוקים שהוטבעו בחברה בה ישנו צבא פעיל, אולי זה הסטנדרטים שאנו מקפידים עליהם למען העבודה ולא למען עצמנו (נניח גברים שבוחרים לא להתגלח אם העבודה אינה מחייבת ולהשאר במראה הזיפים, מה שבארה"ב ירמז עליהם מיד כפושעים/הומלסים),
ואולי זה נשות ישראל כפי שהן מוצגות בטלויזיה שיוצר לנו דימוי לא נכון של חיי משפחה. מי שפתח ערוץ הילדים בשני העשורים האחרונים יבין אותי...

הספר משעשע ועצוב כאחד. החיוך מהצלחה של מישהו מזכירה לי כמה אנחנו לא מפותחים כחברה.”