"במרוצת השנים תהו רבים על פשר שתיקת יוצאי מחנות הריכוז. תיאוריות שונות ולעיתים משונות הצטלבו בהן עליו. רבים וטובים ניסו להקנות תשובות ממצות על הקושיה, אך רק מתי מעט הגיעו לגעת בעצם מהותה. בין אלה שנמנעו מלפתוח את סגור לבם הייתי גם אני, אף כי כמחנך בכיתות י"ב במשך עשרות שנים, חובתי הייתה לתאר בפני חניכיי, בין השאר, מנסיוני האישי, את זוועות השואה ובעת ובעונה אחת לתאר בפניהם את המקרים שבהם נוצרים חרפו את נפשם, כדי להציל מבני עמנו. הסיפורים בקובץ מטרתם להשלים את מה שהחסרתי במרוצת השנים, אף כי גם בהם אני נמנע מלתאר את מה שחזיתי בשנים הנוראות ההן, ונמנע מלהקנות תשובה לפשר שתיקתי רבת השנים, אלא מנסה לתאר דמויות מספר שחזיתי עין בעין, שלא הוכרעו על ידי המציאות הקשה, אף כי היטלטלו בין גבולות של ארצות שונות, התפלשו בעפר רגליהם של עמים שונים, הסתופפו על סיפיהן של כנסיות ודתות שונות, ונקלעו לעיתים קרובות בן צלילות הדעת לבין טירוף הדעת, ואף על פי כן עמדו בה".