“היה היה סופר, חוקר והיסטוריון יהודי צרפתי בשם מארק בלוך. בלוך היה היסטוריון בן היסטוריון, אשר אהב את צרפת בכל ליבו. הוא שירת בגבורה ובכבוד כקצין במלחמת העולם הראשונה ולאחר מכן קיבל משרת פרופסורה באוניברסיטת שטרסבורג. שם הכיר חוקר אחר בשם לוסיין פבר. שני המלומדים הפכו לידידים ושותפים לדרך, הם הקימו ביחד כתב על חדשני בשם Annales (ניתן לתרגם כרשומות) אשר רצה לקדם את חקר ההיסטוריה של האדם הפשוט, ולשלב בדיסציפלינה ההיסטורית שיטות והישגים מדיסציפלינות אחרות כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, ארכיאולוגיה, בלשנות ועוד. כתב העת היה להצלחה גדולה ושני החוקרים נחשבו למקימי אסכולת ה Annales בהיסטוריוגראפיה האירופאית החדשה.
לאור הישגיו ומחקריו החשובים, ביניהם ספרו החדשני אודות "מגע הקסם" המרפא של מלכי צרפת ואנגליה, ומאמרו פורץ הדרך על העברת השמועות בין החפירות במלחמת העולם הראשונה כאנאלוגיה לתרבות השמועות בימה"ב, קיבל בלוך משרה באוניברסיטת סורבון היוקרתית בפאריס.
אולם המציאות טפחה על פניו של בלוך ובני דורו. מלחמת העולם השנייה פרצה וצרפת מולדתו הייתה בסכנה. למרות גילו התעקש בלוך להתגייס לצבא ושירת כקפיטן המבוגר ביותר בצבא צרפת. לאחר התבוסה עזב את פאריס והסתתר בבית כפרי בצרפת של וישי. שם, הרחק מספרייתו העשירה, ישב וכתב את הירהוריו על עבודתו של ההיסטוריון. אולם בלוך בן ה-56, לא הסתפק בעבודתו האקדמית. המלומד הממושקף ונמוך הקומה החליט לעשות את הצעד הלא צפוי והלא מתבקש והצטרף ב 1943 לרזיסטנס, למחתרת הצרפתית. במשך למעלה משנה פעל עבור המחתרת, בעיקר כאיש קשר אשר העביר מידע והודעות בין סניפים ופעילים, כינויו המחתרתי היה "המורה".
במרץ 1944 נתפס ע"י הגסטאפו בעקבות הלשנת חבר מחתרת אחר שעונה. גם בלוך עונה אך לא הסגיר איש מחבריו. לאחר מכן הוצא להורג.
חברו לוסיין פבר מצא את כתב העת של ספרו, שלא הושלם, ערך אותו והוציאו לאור. הספר הוקדש ע"י בלוך לידידו, אך פבר הקדישו לבלוך עצמו ולרעייתו.
אהבתי את הספר, אך אהבתי יותר את סיפור חייו של האיש הצנוע הזה, שידע לחקור, ללמד ולכתוב, אך בעת הצורך ידע גם לפעול ולעשות את המעשה הנכון, גם אם הדבר עלה לו בחייו.”