משחק סכום אפס הוא משחק שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על-ידי ההפסד של האחרים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתואר כמשחק סכום אפס, מצב של עימות שלא ניתן להגיע בו להסכמה, משום תפיסת העולם של כל צד בסכסוך הרואה את רווחי הצד האחד באים על חשבון הפסד הצד האחר. למשחק הצטרפו, בעל כורחן, דמויות בשר ודם מכל מגוון הקשת האנושית, מלאות בחוכמה, רוע, יופי וכיעור.
משחק סכום אפס הוא ספר מתח פוליטי מורכב ומרתק על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני; מלחמת צללים אלימה בין שירותי הביטחון הישראליים והפלסטינים, החורגת מעבר לגבולות המזרח-התיכון, מובילה לחטיפת אזרחים וחיילים שבעקבותיה מתנהלים מגעים מדיניים חשאיים, המטורפדים על-ידי קבוצות קנאים משני הצדדים. מצב רוחו של גיבור הספר שנקלע בעל כורחו ללב הסכסוך, נע בין צלילה לתהום של חידלון לבין נחישות ואומץ לב. הוא לעיתים נואש ולעיתים מְעודָד, אבל מאמין ביושב במרומים הקובע את גורלו של האדם. בכורח הנסיבות הוא מפנה עורף לעברו, מדחיק את האירוע שריסק את גופו אבל לא את נפשו ונלחם על הסיכוי האחרון שלו לאושר ואהבה. באמצעות סיפור העלילה הפתלתל מציג המחבר את השקפת עולמו על החיים, הפוליטיקה ומצבן של המדינה והחברה שיש מי שיראה בה תמימה. מצב עימותי שלא ניתן להגיע להסכמה. סכסוך כמשחק סכום אפס, בלתי אפשרי, שיש בו רק מנצחים.
משחק סכום אפס הוא ספר הביכורים של משה בן-זאב הספר נכתב בעקבות המועמדות של בית החולים "הדסה" לפרס נובל לשלום – מקום בו כיהן המחבר בתפקיד בכיר במשך שנים רבות.
התחלת כתיבת הספר היתה במקביל לחטיפת גלעד שליט. אין ספק שהנושא הידהד במהלך הכתיבה, בתקווה שכשהספר ייצא לאור גלעד שליט יחזור הביתה.
בן, ירושלים, דור חמישי בארץ, צאצא למשפחה שהתגוררה בחברון מאז המחצית השנייה של המאה ה-19. בתחילת המאה העשרים עקרה המשפחה לירושלים וחוותה את גלי הפרעות שלפני קום המדינה. משה נולד חודשיים לפני קום המדינה כנתין של הממשלה הפלשתינית. חלקה של המשפחה היו דתיים-חרדים, אבל מעורים היטב בהוויית הארץ וביחסי היום-יום שבין יהודים לערבים. סבא-רבא של הסופר שהיה דמות מוכרת בחברון, גם בקרב האוכלוסייה הערבית ונכבדיה, שימש בין השאר כגובה מיסים מטעם השלטון העותומאני בכפרים הערביים שבאזור. עסק בנדל"ן ותיווך, ורכש עבור מוסדות יהודיים מספר בניינים מפורסמים במרכז חברון. אמו אשה דתית שהלכה בכיסוי ראש, נהגה לצפות בטלויזיה בערוץ הירדני, המצרי או הערוץ בערבית בטלויזיה הישראלית. אביו קרא לו "מוסא" גם במהלך שיחה רצינית. שפת הדיבור בביתו היתה עברית מתובלת ביידיש ובערבית. כל הנ"ל הכשיר אותו להסתובב ולהרגיש בסמטאות השווקים בעיר העתיקה, כבביתו.
בן-זאב מגדיר את עצמו כישראלי טיפוסי שעבר את המסלול של לימודים, תנועת נוער וצבא. לאחרונה סיים ארבעה עשורים של עשייה בתפקידים בכירים במוסדות ציבוריים.

משחק סכום אפס הוא משחק שבו הרווח של כל משתתף מאוזן במדויק על-ידי ההפסד של האחרים. הסכסוך הישראלי-פלסטיני מתואר כמשחק סכום אפס, מצב של עימות שלא ניתן להגיע בו להסכמה, משום תפיסת העולם של כל צד בסכסוך הרואה את רווחי הצד האחד באים על חשבון הפסד הצד האחר. למשחק הצטרפו, בעל כורחן, דמויות בשר ודם מכל מגוון הקשת האנושית, מלאות בחוכמה, רוע, יופי וכיעור.
משחק סכום אפס הוא ספר מתח פוליטי מורכב ומרתק על רקע הסכסוך הישראלי-פלסטיני; מלחמת צללים אלימה בין שירותי הביטחון הישראליים והפלסטינים, החורגת מעבר לגבולות המזרח-התיכון, מובילה לחטיפת אזרחים וחיילים שבעקבותיה מתנהלים מגעים מדיניים חשאיים, המטורפדים על-ידי קבוצות קנאים משני הצדדים. מצב רוחו של גיבור הספר שנקלע בעל כורחו ללב הסכסוך, נע בין צלילה לתהום של חידלון לבין נחישות ואומץ לב. הוא לעיתים נואש ולעיתים מְעודָד, אבל מאמין ביושב במרומים הקובע את גורלו של האדם. בכורח הנסיבות הוא מפנה עורף לעברו, מדחיק את האירוע שריסק את גופו אבל לא את נפשו ונלחם על הסיכוי האחרון שלו לאושר ואהבה. באמצעות סיפור העלילה הפתלתל מציג המחבר את השקפת עולמו על החיים, הפוליטיקה ומצבן של המדינה והחברה שיש מי שיראה בה תמימה. מצב עימותי שלא ניתן להגיע להסכמה. סכסוך כמשחק סכום אפס, בלתי אפשרי, שיש בו רק מנצחים.
משחק סכום אפס הוא ספר הביכורים של משה בן-זאב הספר נכתב בעקבות המועמדות של בית החולים "הדסה" לפרס נובל לשלום – מקום בו כיהן המחבר בתפקיד בכיר במשך שנים רבות.
התחלת כתיבת הספר היתה במקביל לחטיפת גלעד שליט. אין ספק שהנושא הידהד במהלך הכתיבה, בתקווה שכשהספר ייצא לאור גלעד שליט יחזור הביתה.
בן, ירושלים, דור חמישי בארץ, צאצא למשפחה שהתגוררה בחברון מאז המחצית השנייה של המאה ה-19. בתחילת המאה העשרים עקרה המשפחה לירושלים וחוותה את גלי הפרעות שלפני קום המדינה. משה נולד חודשיים לפני קום המדינה כנתין של הממשלה הפלשתינית. חלקה של המשפחה היו דתיים-חרדים, אבל מעורים היטב בהוויית הארץ וביחסי היום-יום שבין יהודים לערבים. סבא-רבא של הסופר שהיה דמות מוכרת בחברון, גם בקרב האוכלוסייה הערבית ונכבדיה, שימש בין השאר כגובה מיסים מטעם השלטון העותומאני בכפרים הערביים שבאזור. עסק בנדל"ן ותיווך, ורכש עבור מוסדות יהודיים מספר בניינים מפורסמים במרכז חברון. אמו אשה דתית שהלכה בכיסוי ראש, נהגה לצפות בטלויזיה בערוץ הירדני, המצרי או הערוץ בערבית בטלויזיה הישראלית. אביו קרא לו "מוסא" גם במהלך שיחה רצינית. שפת הדיבור בביתו היתה עברית מתובלת ביידיש ובערבית. כל הנ"ל הכשיר אותו להסתובב ולהרגיש בסמטאות השווקים בעיר העתיקה, כבביתו.
בן-זאב מגדיר את עצמו כישראלי טיפוסי שעבר את המסלול של לימודים, תנועת נוער וצבא. לאחרונה סיים ארבעה עשורים של עשייה בתפקידים בכירים במוסדות ציבוריים.