אחת מתקופות השיא במחשבה המדעית והפילוסופית של האנושות היתה התקופה מפרסום ספרו הראשון של קפלר בשנת 1596 ועד מאמרו של לייבניץ בשנת 1714, המבקר את מושגי המרחב והזמן של ניוטון. המאה השבע-עשרה כוללת את ביסוס תורת קופרניקוס על ידי מחקריהם של קפלר וגליליי; את תחילת עידן הניסויים במדעים הפיסיקאליים; את ראשית הפילוסופיה המודרנית עם דיקארט, שהיה אף מייסד הגיאומטריה האנליטית; את מפעלו המדעי של ניוטון, גדול הפיסיקאים של כל הזמנים ואבי תורת הכובד הכללי ותורת האור המודרנית ואת המצאת המחשב המיכאני הראשון על ידי פאסקל. אותה מאה אף כוללת את מפעלו הפילוסופי, המתימטי והפיסיקלי של לייבניץ, שהמציא גם הוא, כניוטון, את החשבון האינפיניטסמלי, תשתית הפיסיקה העיונית.

פרופ' שמואל סמבורסקי מציג בפני הקורא, בצורה בהירה, את התפתחות המדעים באותה מאה מרתקת.

שם הספר
חוקות שמים (שמיים) וארץ - הקוסמוס של היוונים
הטבע ורוח האדם
המחשבה הפיסיקאלית בהתהוותה
גבולות המדע