בחודש מאי 2009 התגלה בגופו של אביחי סרטן ריאה מפושט ושני גידולים (גרורות) במוח. במשך למעלה משנה וחצי, מיום הגילוי ועד שלהי שנת 2010, הוא כתב ותיעד את המציאות אליה נקלע. ספר זה הוא פרי כתיבתו המתארת בצורה גלויה וחושפנית את מאבקו במחלה ואת חייו לצידה. כיום נמצא אביחי בתהליך הבראה ומסייע רבות לחולים אחרים. הספר אינו מתיימר להיות מדריך רפואי, או להציג שיטת טיפול. זהו סיפור אישי המובא באופן אותנטי, כפי שהתרחש במציאות, ונכתב "בגובה העיניים ובשפת בני אדם".
קריאת ספר זה יכולה לסייע רבות, לחולים, קרוביהם, רופאים ומטפלים וכל מי שמתעניין במחלה.
הסרטן אינו רק טרגדיה. הוא יכול להוות הזדמנות לשינוי. בעקבות המחלה החל אביחי לכתוב ומאז אינו מפסיק.

קראתי את הספר של אביחי קמחי, ודבריו ריגשו אותי. הוא כותב בסגנון של וידוי חושפני ללא מחיצות. המאבק במחלה מתואר כדיווח מתוך התרחשות. השאלה מציקה ונוקבת: למה דווקא אני? אך במקום להסתגר בעצמו הוא יוצא לדרך של גאולה באמצעות הכתיבה. מרשומה לרשומה הוא פונה לדרך של התבוננות פנימה (אינטרוספקציה) ושל דו-שיח פנימי. הפרקים בספר הופכים לפרקים בסדרה "הישרדות", סידרה שהיא מציאות ולא ריאליטי. הכתיבה מחדדת אצל הכותב את החושים ואת הנהייה למחוזות הרוח. מרשומה לרשומה הוא עובר תהליך של זיכוך פנימי, של היטהרות, מעין תהליך מיסטי של חיפוש הניצוצות וביטול הקליפות. בתהליך זה הוא חייב לעבור את השלב הכואב של נשירת השיער עקב הטיפולים והוא כותב: "ונלחמתי וצימחתי שיער מחדש/ אך גם זה הוסר/ ועכשיו על ערפי שוב/ מתגלגל לו תלתל". התלתל מבשר את ההתחדשות, את הגאולה הקרֵבה, והכתיבה מתגלה כדרך של היחלצות מתהומות היגון, כהתמודדות עם האתגר הקשה מכולם: אתגר ההישרדות והחיים. והמסר הוא: לא אמות כי אחיה ואספר מעשי יה. בלפור חקק, יו"ר אגודת הסופרים העברים.

אביחי קמחי

משורר וסופר אביחי קמחי (יליד 1963), סגן יו"ר אגודת הסופרים העבריים, פעיל לקידום מעמד השירה העברית והמשוררים, , חבר מיסד בהנהלת עמותת 'תעצומות למבריאים מסרטן', פעיל בהתנדבות למען חולי סרטן . סא"ל (מיל), מוסמך האוניברסיטה במגמה לשלטון מקומי ומנהל ציבורי במסלול מחקרי (תזה) מאוניברסי... המשך לקרוא

שם הספר
ללכת
לנווט לבד בחושך
קטמון הישנה
הולך בירושלים