שיריה של ברכה רוזנפלד הם מופת של שירה חכמה, המתבוננת במציאות בעיניים מפוכחות ומצועפות, בעת ובעונה אחת.
זוהי שירה ישירה וישרה, מאופקת וספוגת תרבות (מנימוקי השופטים בפרס אס"י, פרופ´ זיוה שמיר, פרופ´ אביבה דורון, ד"ר חיים נגיד)

טרם ערות, בהשפעת ההרדמה

שמעתי קולות אהובי
ולא הבנתי דבר מכל אומרם

בליל קולךות עלה זורח מעלי
כמו הלה או אור ראשון
אחרי החושך והתהום

לא היו מילים, לא היו שמות
לא היה עולם
רק איזה כוח שמצמית

אולי היתה זאת
אהבה
אחר-כך הייתי בראשית

ברכה רוזנפלד היא משוררת, מבקרת ומתרגמת.
שיריה ראו אור ברוב הבמות הספרותיות בישראל וגם בפולין.
כיהנה כיו"ר אגודת הסופרים העברים.
זהו ספרה הרביעי.

שם הספר
הייתי נערה של אש, הייתי נערה של מים
שולמית ואיש האש
הייתי נערה של אש הייתי נערה של מים
אמי מציירת