"שני אירועים תאולוגיים מרכזיים התרחשו בהיסטוריה היהודית. ההתגלות בסיני וה´התגלות´ באושוויץ. באירוע הראשון התגלתה נוכחות האל, באירוע השני התגלתה היעדרותו של האל".
כך פותח פרופ´ דוד הלבני את ספרו התאולוגי המבקש להתמודד עם הבלתי נתפס, עם השואה. לאחר שנים של מחקר תלמודי והישגים אקדמיים יוצאי דופן, חוזר הלבני לתקופה הקשה בחייו ומבקש להציב תפיסה תאולוגית שתיתן משמעות קוסמית לאימי השואה, משמעות שאינה מסירה את האחריות מן האדם ואינה עושה שימוש בטרמינולוגיה של שכר ועונש, שממנה הוא סולד.
הספר ´שבירת הלוחות´ הוא ניסיון תאולוגי של אדם שהקדיש את חייו ללימוד התורה, לשזור את הביוגרפיה האישית שלו, את עבודתו הלמדנית והאקדמית ואת עולם התפילה שלו להסתכלות כוללת על יחסי אלוהים והעולם, קרבה מול ריחוק, חירותו של הכוח האנושי מול כוחו הכול-יכול של האל.
פרופ´ דוד (וייס) הלבני, יליד תרפ"ח (1927), הוא חוקר תלמוד בעל שם. בנערותו נשלח לעבודות כפייה במחנות אושוויץ, גרוס-רוזן ומטהאוזן והוא היחיד מבני משפחתו ששרד. הלבני היגר לארצות-הברית, שם שימש בתפקידי הוראה שונים בבית-המדרש לרבנים במחלקה לדתות באוניברסיטת קולומביה, והנהיג את קהילת ´אורח אליעזר´ שבצפון-מערב מנהטן. בשנת 2005 עלה לארץ ומאז הוא מלמד בחוג לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן. בשנת 2008 זכה בפרס ישראל לתלמוד.
מחקרו המונומנטלי על התלמוד, ´מקורות ומסורות´, החל לראות אור בשנת 1968 ונמצא בעיצומו. ספרו האוטוביוגרפי, ´עלה לא נידף - חיים של לימוד בצל המוות´, ראה אור בישראל בשנת 1999, והשפיע על רבים.