“ספק אם היה מדען שנגע בלבבות רבות כל כך ובכזאת פואטיות כמו קרל סאגן. ממשיך בצעדיו של יעקב ברונסקי (גם כן יהודי), המדע איננו כלי אנליטי קר ומרוחק, אלא חלק מאתנו והוויתנו הבסיסית. המדע הוא כלי בידי הקוסמוס להכיר את עצמו. זוהי הרוחניות שאני מרגיש שותף בה, הרגשת הפליאה בהתעמתות עם מדע ואומנות אמיתיים.
הוא פותח את הספר במילים עלנו בני האדם, הפליאה העמוקה הנובעת מהיקום סביבנו ומקומנו בו. זהו אינו ספר "מדעי" רגיל, אלה מסע אישי הלוקח אותנו למקומות רחוקים וקרובים כאחד, דרך העיניים של סגאן.
כל פרק דן בנושא אחר, מתיאור הקוסמוס, התפתחות שלנו, התפתחות המדע החל מהרגשת הפליאה שהניע אותה ועד למדע בדיוני וחינוך.

"We are star stuff which has taken its destiny into its own hands."

הספר זכה בפרס הוגו ב1981, והוא מקסים לא פחות גם היום.

אחד הקטעים האהובים עליי מהסדרה עלייה מבוסס הספר:
-Carl Sagan: A Universe Not Made For Us
http://www.youtube.com/watch?v=pxlPVSAnWOo”