“הכירו את הכומר מריליי ווטקינס - Merrily Watkins.
אחרי 10 ספרים בסדרה הגיע הזמן שגם בארץ יכירו אותה.
כומר אישה בכפר קטן על גבול ווילס באנגליה. אלמנה יפה עם בת בגיל העשרה ( גיין שבתחילת הסדרה היא בת חמש עשרה ועתה בת 18) שנוטה לפאגניזם.
בנוסף לתפקידה ככומר היא גם מגרשת השדים של המחוז –HEREFORD ויש לה גם בן זוג- מוזיקאי עם עבר בעייתי – כולל אישפוז פסיכיאטרי ומעריץ של ניק דרייק.
היא מעשנת הרבה ובדרך כלל לא בטוחה מה היא הדרך הנכונה לפעול ואיך לתאם בין אמונה לתכתיבים דתיים וזה אחד הדברים היפים בה- זו דמות שהולכת בדרך שלה אבל לא תמיד בטוחה מה הדרך ואיך ללכת בה.
פיל ריקמן כתב מספר ספרי אימה לפני שהחל את סדרת הספרים של מרילי ווטקינס. הספר הראשון בסדרה- יין המלאכים – היה בעקרון גם הוא ספר אימה אבל למרות שיש אלמנטים על טבעיים בספרים ולמרות שמהספר השני מרילי הופכת להיות גם מגרשת שדים , הסדרה היא סדרת מתח ופשע ולא אימה.הרוע גם אם מתבטא בעל טבעי מקורו ברוע אנושי ( שלא כמו בכל סדרות העל טבעי למניהם בו כל רוע מוסבר על ידי נוכחות של שדים ובני אדם הם תמימים ).
אילו לא ספרי בלשות בדיוק אבל נוגעים באותו זאנר – מרילי בדרך כלל נשאבת לסכסוך או רצח מכורח תפקידה ככומר או מגרשת שדים וכיוון שאינה מסוגלת להניח לדברים מסתבכת בתוך העלילות או שבתה מסבכת אותה.
פיל ריקמן ציין בראיון עמו שהוא משתמש בגיין ( בת הכומר ) והפה הגדול שלה ,שאומרת דברים לפני מחשבה ,כדי להגיד את הדברים שהוא באמת רוצה להגיד. פאגניזם זו בעצם התנועה של להקשיב שוב פעם לאדמה ולטבע וקווי האנרגיה החוצים את כדור הארץ שחוזרים בהרבה מספריו.
העלילות של הספרים משתלבות באירועים וגם באזורים אמיתיים . הספר הנוכחי מטפל בממצא ארכיאולוגי שנמצא בעת סלילת כביש חדש ובמקביל בחפירה ארכיאולוגית בכפר של מרילי ועד כמה ארכיאולוגיה ופוליטיקה וכסף מעורבים. בספרים הקודמים מופיעים נושאים כמו אלרגיה לחשמל וקווי מתח גבוהים , הרציחות של פרד ווסט , אתרי אינטרנט המייעצים לנערים ונערות איך להתאבד , פנאטיים דתיים , טמפלרים ועוד.
לא תמיד קל לקרוא את ריקמן. הוא אוהב לזרוק את הקורא לתוך סיטואציה – בדרך כלל דיאלוג ומשם לחזור אחורה וטיפה קדימה וברגע שאתה מרגיש שהבנת מי נגד מי להקפיץ שוב . הוא לא סופר שמכתיב מה קורה וממשתמש הרבה בדיאלוגים פנימיים ובין אנשים כדי לתאר סיטואציה ולכן לעיתים דבר שיראה דרמטי לדמות אחת יראה אחר כך שולי לדמות אחרת וכשקוראים אותו צריך להבין שלא תמיד אתה אמור להבין מה קרה בנקודה מסוימת וזה יוסבר בהמשך – אני אישית אוהב את צורת הכתיבה הזאת אבל היא מחייבת ערנות מסוימת.
אחד הקסמים של הסדרה הוא שבלי יותר מדי תיאורי טבע, אתה מרגיש שאתה חיי שם בגבול ווילס עם הגבעות והרוחות ובתי האבן ורחובות הקובול ובית הכומר שתמיד קר. אני בכל ספר חדש מרגיש שאני חוזר הביתה למרות שמעולם לא הייתי שם .למרות שאפשר לקרוא כל ספר בסדרה בפני עצמו – יש קו של התפתחות של הדמויות ועדיף לקרוא לפי הסדר.
מומלץ בחום עד כמה שאני יודע אין תרגום של הספרים לעברית .”