מי היה יעקב לוינסון? מדוע סירב להיות שר האוצר? מה הביא את האיש, שחלש על מוקדי כוח פוליטיים וכלכליים אדירים, להתפוררות נפשית, שהניעה אותו לשלוח כדור לרקתו? מיהי ה"כנופיה" שהזכיר במכתב הפרידה שלו? מה מסתתר מאחורי העיסקות המסתוריות ששימשו עילה לעלילה שנרקמה נגדו? מדוע חשש מחשיפה?
תשובות לשאלות אלה ורבות אחרות משיב אריה אבנרי, כתב בכיר ב"ידיעות אחרונות" בספר זה, המהווה מיסמך נדיר. אין זה רק מחקר בעל אופי תיעודי ואנושי על אחת הדמויות המסתוריות ביותר, שהטביעה את חותמה על המשק והחברה בישראל שנים רבות. זהו דיווח מכלי ראשון של עתונאי שבינו לבין יעקב לוינסון נרקמו יחסי ידידות עמוקים. האמון הרב שרחש יעקב לוינסון לאריה אבנרי הביא לכך שבימים האחרונים לחייו כשכבר גמלה בליבו ההחלטה להתאבד (מעשה שתיכנן בדקדקנות ובקור רוח) סיפר לאבנרי את סיפור חייו, את כתב ההגנה שלו נגד מאשימיו שהפך לכתב-אישום חמור נגד ה"כנופיה" ונגד האווירה והמסגרת שאיפשרה את צמיחתה.
מספר אבנרי: "בשנים הרבות בהן נהגתי להיפגש עם יעקב לוינסון נדמה היה לי כי אני מכיר אותו טוב יותר מכל אדם אחר. במרוצת הזמן למדתי לדעת כי אין אדם המכיר את יעקב לוינסון כולו. כל אחד מאלפי האנשים שליוו פרק זה או אחר במהלך חייו ופעילותו, הכיר רק קטע מן האישיות המורכבת הזו. רק לאחר מותו, כאשר נפתחו לפני כל הארכיונים והתיקים שהעמיד לרשותי, כאשר דובבתי מאות אנשים - ידידים, אוהבים וגם יריבים ושונאים - בארץ ובחו"ל ואספתי עשרות מיסמכים נתגלתה לנגד עיני אישיות יחידה במינה. כתיבת סיפור חייו של יעקב לוינסון היא יותר ממילוי משאלה-צוואה של חבר. יש בה גם הארה של החברה הישראלית בתקופה זו."