“אובלומוב הוא לכאורה סיפור על אדם מפוספס ומבוזבז, ששוהה כל חייו במנוחה גדולה. ואי אפשר שלא לתהות האם הוא באמת בזבז את חייו או שחי את חייו הקטנים כפי שרצה? הספר זרוע בטיפוסים ובהומור, אך בסופו יוצאים מהורהרים: אחרי הכל מה נכון ומה לא נכון.
התקופה היא התקופה הצארית ברוסיה. אובלומוב הוא בן לפאודלים בעלי אחוזה גדולה שגדל כבן יחיד בפינוק גדול, שקיבל חינוך טוב וידע רחב. בבוא היום הוא ירש את האחוזה שעל אדמותיה יושבים איכרים-אריסים שמעבדים את האדמה וחלק מן הרווחים על התוצרת והיבול הם מעבירים כמובן לבעל האדמה וכן מיסים.
אין מה לדבר האיש עשיר מחונך ומלומד. אלא מה? כל עניין האחוזה מעניין אותו כשלג דאשתקד, והוא בורח לדירה ששכר בבנין דירות ענק בפטרסבורג, שם הוא שרוע רוב הזמן על משכבו עטוף בחלוקו, מוקף בכמה מלחכי פינכה שמנצלים אותו ואת טוב ליבו ואוכלים על שולחנו, והוא לא יודע מה קורה באחוזה, האם עוברים אליו הכספים שמגיעים לו, ובכלל מה יש לו ומה אין לו.
והוא רגוע עם מה שיש לו בתוך דירתו שמשרתו לא טורח לנקות ולסדר, אלא רק דואג להלבישו ולהגיש ארוחותיו. עד שמגיע מכתב מנציג האיכרים שמסביר שהמצב לא טוב וכדאי שהוא יתייצב שם ובאותו הזמן בדיוק בעל הדירה ששכר החליט שהוא צריך אותה. אין מה לעשות אובלומוב צריך לפתע לשנות תנוחה ולזוז, צרה גדולה.
גונצ'רוב ממנה לאובלומוב את המלאך השומר בדמות חבר טוב שלו, שטולץ החצי גרמני, שמכיר אותו מתקופת הלימודים וזוכר אותו כאדם חכם, סקרן ומלא חיים. שטולץ הוא ההיפך הגמור, איש רב עסקים, מבלה את רוב ימיו בנסיעות ובשהייה במשך חודשים ארוכים ברחבי ארופה. כשהוא רואה מה קורה עם אובלומוב עתה כשהם רק בתחילת שנות השלושים לחייהם, הוא נתקף בעתה.
לאורך כל הספר, במפגשיהם מפעם לפעם הוא ינסה למשוך אותו מיוון המצולה בה הוא נמצא ואובלומוב לא יבין מה הוא רוצה ממנו. ככה הוא אוהב, אלה הם חייו.
שטולץ יציל בסופו של דבר את אובלומובקה האחוזה והכפר של אובלומוב מקריסה מוחלטת, ויציל גם את אובלומוב מהנוכלים שקלטו אותו ועשקו אותו לאורך זמן. הוא גם יטלטל אותו קמעה במיפגש עם בחורה נפלאה.....
שטולץ ימשיך לחיות את חייו הגועשים, ואובלומוב? אובלומוב ימשיך את החיים הקטנים שאהב בדרך זו או אחרת ולא נשאר לקוראים אלא לתהות האם הוא ממש מבזבז את חייו או אולי פשוט עושה מה שטוב לו. מה נכון לעזאזל??”
