גורלו של ביגר נחרץ מלכתחילה. התדרדרות לפשע היתה כמעט פועל יוצא מן החיים בלב "הרצועה השחורה" של שיקאגו, מוקף בעוני מנוול ובדעות קדומות. לביגר תומס אינה הגורל להסתבך לא במעשי פשע קלי ערך אלא באונס וברצח. בראשונה זוהי בִּתם השמאלנית של מעסיקיו העשירים ואוהדי השחורים, שביגר נוטל את נשמתה כמעט באקראי ומתוך בהלת-פתע הוא שורף את גופה, לכוד בדחפים שאינו יכול לשלוט בהם או להבינם. רצח אחד גורר רצח נוסף, ברוטאלי יותר ולפתע חיים חדשים החלו לפעם בליבו של ביגר, שהאלימות החדירה בו תחושות מרוממות ובלתי-מוכרות של גבריות ושל חירות, תחושות שלא העניקו לו מעולם אמונתה האדוקה של אמו או הוויסקי של פילגשו בסי. אבל החירות המדומה נמשכת זמן קצר בלבד. עקבותיו של הרוצח מתגלות ובסצינת פעולה עוצרת נשימה הוא נתפס ונעצר. סניגור קומוניסטי מגן עליו במשפט, תוך כדי ניסיון לתלות את קולר האשמה בחברה כולה, אך דינו של ביגר נחרץ למוות.
ספרו של ריצ'ארד רייט, ספוג תעצומות רגש ותיאורי סבל, שייך לקלאסיקה המודרנית של אמריקה. בן הארץ היה מעין קריאת קרב ראשונה על האיש הלבן ועל חברת העוול שעוצבה על ידו. מרירותו של רייט והחימה שפיעפעה בו גובשו בספר לעוצמה שאילצה את הקורא לטעום את טעמם של ייסורים שגורם אדם לאדם.