כעשרים וארבע שעות נמשך ההווה של הרומאן יממה שהיא כור לוהט, המערבל את המתחים יוצאי הדופן בתוך משפחתה של מאיה.
בשעות הללו יתגלגל כל רגש בהיפוכו ויופנה נגד עצמו, וכל דמות תגלה פנים אחרות מאלה שהיו לה תחילה.
היכולת לערטל רגשות, לחשוף את הנזילות והחמקמקות שלהם מעבר למלים שמקבעות אותם, להראות בחיוניות עד כמה כולל כל רגש גם את ניגודו- היא היא סוד כוחו של הרומאן המרשים הזה.
שלושה בעלים היו למאיה בת הארבעים וכמה.
הראשון, נועם , אביה של גל, נהרג בתאונת אופנוע כשמאיה עוד הייתה כמעט נערה.
השני, הדר, נהרג בפיגוע לאחר גירושיהם.
השלישי, עמי, אביהם של מעיין וערן, נפטר מסרטן הלבלב.
מאיה, שכל הבעלים מתים לה, טרודה בשאלה האם היא "אשה קטלנית", כמו תמר, כלתו שי יהודה.
עכשיו, סמוך ליום השנה למותו של הבעל השלישי, מגיעה מאנגליה לביקור מולדת הבת הבכורה גל, מלווה בבת הזוג שלה, ורד.
היא באה בעיקר כדי לברר סוף סוף אם יש בסיס עובדתי לתחושות חוזרות שעולות בה בנוגע למשהו שקרה לא קרה לה בקטנותה עם הבעל השני של אמה, שאותו היא בקושי זוכרת.
תגלית מרעישה שמאיה "מגלה" בעתם אותו יום מערבבת את הסיפור שהיה לא היה הזה בחשדות בבעל השלישי.
האם כל בעליה של מאיה, השונים זה מזה, כל כך דומים בסופו של דבר? האם משהו בה בוחר דווקא בבעלים כאלה?
לאור מה "שמתגלה" בהווה סופחים משפטים ואירועים תמימים שהיו בעבר תהודה אחרת והופכים לדו משמעיים בדיעבד.
אם מאיה – שפניה כבר מועדות אל הבעל הרביעי היא "אשה קטלנית", הרי זה בעיקר בשל נכונותה "להמית" את בעליה שוב, להעליל להם עלילה שהיא טווה עכשיו לאחור, לגלות עליהם לפתע משהו שאולי רצתה מראש לגלות ולהרגיש אשמה בו.
היא "אשה קטלנית" גם בגלל הקלות שבה היא גולשת שוב ושוב לעלילה המקבילה, של יחסי אם ובנותיה.
מחשבות על מות בעלים נגמרות אצלה במחשבות על הורות קטלנית.
לילדים של מאיה יש לא רק אבות שונים.
בהרגשתם גם אמם המשותפת אינה ממש "אותה אמא?".
בשביל כל אחד מהם היא מככבת בסיפור אחר.
למעשה, שום דמות בספר הזה אינה זהה לעצמה במופעיה השונים תחת מבטיהן של דמויות שונות.
וגם בעיני עצמן הדמויות אינן זהות לעצמן. זהו רומן על התא המשפחתי כמעבדה מעצימה, שבה נבחנים הכבלים של הקשרים האנושיים.