זהו סיפור חייה של אשה המגלה בעצמה כוחות-נפש שלא היתה מודעת לקיומם. כוחות אלה, כמו גם יופיה ואומץ ליבה, הם שאיפשרו לה לשרוד כנגד כל הסיכויים בעולם עוין של עוני, מלחמה וחורבן.

בסוף תיאור נפילת מצדה, בשנת 73 לספירת הנוצרים, כותב יוסף בן מתתיהו בספרו ההיסטורי, מלחמת היהודים, כי בעת שהשחר עלה, טיפסו פלוגות הרומאים כדי להילחם על מצדה ומצאו במקום שקט נורא ותשע-מאות ושישים איש, נשים וילדים שחוטים, ועוד הוא מוסיף: "ובבל זאת נסתרו מפניהם אשה זקנה ואשה אחרת ממשפחת אלעזר, אשר נפלאה מיתר הנשים בתבונה ובלימודים..."

על-פי פיסת מידע זו נבנתה דמותה של "האשה האחרת ממשפחת אלעזר" אשה צעירה, המכונה ברומן שלום בת שמואל, שכן שמה האמיתי לא נמצא במקורות.
בשנות השלושים לחייה, חלשה ממחלה, היא רושמת את תולדותיה חייה לזיכרון.
אני, שלום בת שמואל הוא ספרה הראשון של מינו בן-גיגי-יגר.