"ניסיתי, לא אדע באיזו מידה של הצלחה, לכתוב סיפורים ישירים. לא ארהיב-עוז לטעון, כי פשוטים הם: אין בעולם דף אחד, מילה אחת, שיהיו כאלה, שהרי בכל דבר כלול היקום, שתכונתו הבולטת ביותר היא המורכבות.

...סיפוריי, כסיפורי "אלף לילה ולילה", מבקשים לשעשע או להרעיד נימי-נפש, ולא לשכנע.

...מעולם לא הסתרתי את דיעותיי, אף לא בשנים קשות, אבל מעודי לא נתתי שימצאו דרכן אל היצירה הספרותית, פרט למקרה אחד, כשהמריצה אותי רוממות-הנפש בעקבות מלחמת ששת-הימים. אמנות הכתיבה היא מיסתורית; דיעותינו הן בנות-חלוף.

...ככלות הכל, מעשה-הכתיבה אינו אלא חלום מודרך. ויתרתי מראש על ההפתעות, שהן מטבע סיגנון הבארוק, וכן על הפתעות המוליכות אל סוף בלתי-צפוי. בקיצור, העדפתי למלא ציפייה יותר מאשר לגרום להפתעה. במשך שנים רבות, חשבתי שאגיע לכתיבת דף-משובח באמצעות שינויים וחידושים. עתה, משעברתי את גיל-השבעים, אני מאמין, שמצאתי את הקול שלי".

ח.ל. בורחס.

שם הספר
בדיונות
דברי ימי תועבת העולם - פרוזה אחרת #
ספר החול
מבוכי הזמן (2004)