סדרת הספרים "קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים" מביאה לפני הקורא תיאור מקיף של היבטים היסטוריים, חברתיים ותרבותיים בחיי היהודים בכל קהילה. תולדות היהודים במצרים בעת החדשה הן סיפור מרתק וייחודי. אירופה המערבית - ובייחוד צרפת ובריטניה - ראתה במצרים צומת דרכים אסטרטגי למימוש שאיפותיה הקולוניאליסטיות והאימפיאליסטיות. עם פתיחת תעלת סואץ ב-1869 הייתה מצרים אבן שואבת למהגרים מכל הארצות מכל הארצות שסביב הים התיכון ומארצות אחרות באירופה ובאסיה בזכות הפריחה הכלכלית שהתחוללה בה באותן שנים. מקומם של היהודים לא נפקד בגלי ההגירה ששטפו את מצרים פעמים אחדות במהלך המאה התשע-עשרה ובראשית המאה העשרים. לא הייתה במזרח התיכון קהילה יהודית כה מגוונת מבחינת קהילות המוצא של חבריה, לשונותיה, משלחי ידה והשקפותיה כקהילה היהודית במצרים בעת החדשה. יחסית לקהילות אחרות במזרח - בעיקר תימן, עיראק, מרוקו ותוניסיה - קהילת יהודי מצרים בעת החדשה נדונה מעט במחקר, לפחות עד השנים האחרונות ממש. סוגיות מרכזיות בתולדות יהודי מצרים ותרבותם בעת החדשה נדונות בכרך זה על ידי מיטב החוקרים בתחום, המציעים לקורא סיכום אמין ועדכני המושתת על חידושי המחקר מן השנים האחרונות.הראשית המאה העשרים החלה מתפתחת קהילה יהודית קטנה בסודאן, בעיקר בכ'רטום הבירה. הקהילה הייתה מראשיתה קהילת לוויין של הקהילה במצרים, ובשיאה מנתה כאלף נפש. זו הייתה קהילה מודרנית מאוד. בשל גודלה הזעיר ומשום זיקתה המובהקת לקהילות קהיר ואלכסנדריה נדונה הקהילה היהודית בסודאן בפרק מיוחד בספר זה.