מדוע זכתה דווקא הפרה להאלהה בהודו, ומדוע נאסר בשר החזיר על יהודים ומוסלמים? 
האם העדפת בשר הבקר בארה"ב, כמוה כשפת האנגלית, היא מורשת השלטון הבריטי? 
מה הקשר בין גוון עורם הבהיר של בני צפון אירופה לבין שתיית חלב? האם במערב נרתעים מאכילת חרקים מפני שהם מלוכלכים ומגעילים, או שמא הם מלוכלכים ומגעילים מפני שאין אנו אוכלים אותם? מדוע מקובל לחשוב ש"רע" לאכול בני אדם, אבל "טוב" להרוג אותם? ובקצרה: האם כל אלה הן גחמות, פרי קביעות שרירותיות - או שמא מנהגי אכילה רציונליים, המבוססים על אפשרויות כלכליות? 
המחבר, מבכירי האנתרופולוגים בעולם, מוביל אותנו להרפתקה אינטלקטואלית, למסע בלשי שמטרתו לפתור את חידות המזון והתרבות של העולם. הוא פורש לפנינו שולחן ערוך של עובדות מרתקות ומדויקות מבחינה מדעית ומנפץ מיתוסים הקשורים במנהגי תזונה שונים. 
מרווין הריס, לשעבר ראש המחלקה לאנתופולוגיה באוניברסיטת קולומביה, מלמד כיום באוניברסיטת פלורידה. כתב 16 ספרים שתורגמו ל-12 שפות (ביניהם רב-המכר 'קניבלים ומלכים' שתורגם לעברית). ערך מחקרים בברזיל, מוזמביק, אקוודור, ניו יורק והודו.

מדוע זכתה דווקא הפרה להאלהה בהודו, ומדוע נאסר בשר החזיר על יהודים ומוסלמים? 
האם העדפת בשר הבקר בארה"ב, כמוה כשפת האנגלית, היא מורשת השלטון הבריטי? 
מה הקשר בין גוון עורם הבהיר של בני צפון אירופה לבין שתיית חלב? האם במערב נרתעים מאכילת חרקים מפני שהם מלוכלכים ומגעילים, או שמא הם מלוכלכים ומגעילים מפני שאין אנו אוכלים אותם? מדוע מקובל לחשוב ש"רע" לאכול בני אדם, אבל "טוב" להרוג אותם? ובקצרה: האם כל אלה הן גחמות, פרי קביעות שרירותיות - או שמא מנהגי אכילה רציונליים, המבוססים על אפשרויות כלכליות? 
המחבר, מבכירי האנתרופולוגים בעולם, מוביל אותנו להרפתקה אינטלקטואלית, למסע בלשי שמטרתו לפתור את חידות המזון והתרבות של העולם. הוא פורש לפנינו שולחן ערוך של עובדות מרתקות ומדויקות מבחינה מדעית ומנפץ מיתוסים הקשורים במנהגי תזונה שונים. 
מרווין הריס, לשעבר ראש המחלקה לאנתופולוגיה באוניברסיטת קולומביה, מלמד כיום באוניברסיטת פלורידה. כתב 16 ספרים שתורגמו ל-12 שפות (ביניהם רב-המכר 'קניבלים ומלכים' שתורגם לעברית). ערך מחקרים בברזיל, מוזמביק, אקוודור, ניו יורק והודו.