בעיר הזויה אחת, מלאוורה שמה, מתגודדים אנשים וצופים בבן עירם, העומד על גגה של מכונית ב.מ.וו. לבנה ומתכוון לעקור כך לאשדוד. כמה מהצופים, ובהם גרושתו של האיש, דולקים אחריו להצילו. רובם נעלמים בנסיבות לא ברורות, ורק הגרושה, כנראה, שבה בדהרה, רתומה ללהקת כלבים - ושמא בני - אדם הם, מפריה של האשה? במקום אחר צופה אשה בנשים מחוללות בחדר, ובחדר גם גוסס אדם, אולי קרובה של האשה, אולי אפילו אביה, אבא שימק. השכנים מתלוננים על הרעש, אך אין לדעת איזה רעש הפריע את מנוחתם, רעש המחוללות, ושמא שאון מותו של שימק?

כך הוא עולמם של הסיפורים המכונסים בקובץ הזה, שתמונות אלה לקוחות משניים מהם: עולם שפרטים טריוויאליים של מציאות שכיחה ורגילה נושקים בו להמצאותיו של דמיון פרוע: הומור ואירוניה מתערבבים עם אימה, סבל ועצב: רצינות ומשובה מסיגות זו את גבולה של זו עד כדי טירוף מערכות גמור, כביכול. ואף על פי כן עולם אנושי מאוד הוא, של צער, בדידות, אהבות, חרדות וביעותים, אשליות ומאבקים - שלובשים כאן ממשות ועוצמה, סספורתית וחווייתית כאחד, בזכות דרך הסיפור האל - שגרתית, המייחדת את כתיבתה של אסתר ויז'ביצקי זיו.

אסתר ויז'בצקי זיו

אסתר ויז'בצקי זיו היא סופרת ישראלית. היא נולדה בלגניצה שבפולין בשם אלאונורה גרינוורצל. עלתה לישראל עם הוריה ואחיה בשנת 1957. עד 1959 התגוררה עם משפחתה במעברה בטבריה עלית, משם עברה המשפחה לחולון. לאחר שירותה הצבאי סיימה לימודי ספרות, פילוסופיה וחינוך באוניברסיטת תל אביב. בשנה ה... המשך לקרוא

שם הספר
באבא יאגה