ריינר מריה רילקה נמנה עם גדולי המשוררים של המאה. הוא נולד בפראג ב4- בדצמבר 1875 ומת בואלמון (שויצריה) ב29- בדצמבר 1926. רילקה היה אדם בודד, למרות שבנדויו הרבים בבירזת אירופה שהה במחיצת גדולי דורו והתידד עמם. הוא נפגש עם טולסטוי ברוסיה והיה תקופת מה מזכירו של הפסל אוגסט רודן. הוא התגורר ברומא, פאריס ברלין ומינכן לסירוגין. ביצירתו מונים שלוש תקופות עיקריות: תקופה ראשונה, משנת 1899 עד 1906, שבה הופיע ``ספר השעות``: תקופה שניה, משנת 1906 עד 1910, שבה הופיעו שני כרכי ``שירים חדשים`` וכן ``רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה``: ותקופה אחרונה, משנת 1910 ועד מותו שבה פירסם את הנודעת ביצירותיו ``האלגיות מדואינו`` (מצודת דואינו ליד טריאסט, שבה התגורר לסירוגין כאורחה של בת האצילים מריה פון תורן וטקסיס). רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה נחשבת כיצירת הפרוזה החשובה שלו: הוא התחיל בכתיבתה בעת היותו ברומא וסיים את כתיבתה בפאריס. בספר זה הוא מסכם את תקופת חייו השניה, ``בה למד להביט בדברים כמות שהם, בה הכיר את חייה היום-יומיים של עיר מודרנית. בספרו זה נמוגה המיסטיקה, שכה בלטה ביצירתו המוקדמת, והיא מפנה את מקומה לתחושה עמוקה של ניכור ואימה. באוטוביוגרפיה זו של חיי הנפש והרוח ניסה רילקה למזג כמה צורות ספרותיות ומשולבים בה אירועי מחשבה וחוויות בהתהוותן, פרקי פואטיקה ודברי מסה, הערכות היסטוריות והערכות ספרותיות, דברי הגות, כשהמוטיב העיקרי, הנמשך דרך כל הצורות, הוא המוות.

שם הספר
רשימותיו של מלטה לאורידס בריגה [2002]
אלגיות דואינו
מכתבים על סזאן
סיפורים ראשונים