ספר זה הוא סיפורה של פאני (איל) בן עמי, ששנות ילדותה עברו עליה בצרפת ובשוויצריה במלחמת העולם השניה. כתב היד של הסיפור המקורי הגיע אלי ולאחר שהתייעצתי עם פאני, החלטתי לשכתב אותו כדי שיתאים לקוראים הצעירים בארץ. החלטתי נבעה משתי סיבות. האחת: מפני שנסחפתי עם העלילה; והשנייה: מפני שהרגשתי שזהו נושא חשוב. לשואה ולגבורה פנים רבות וכלל שנרבה להכיר אותן יהיו לנו יותר כלים לנסות להבין מה קרה. זהו אינו סיפור שואה. זהו סיפור גבורה ובריחה. סיפור על ילדים בני שתים עשרה - שלוש עשרה שלקחו את גורלם בידיהם והצילו את עצמם מידי הנאצים. ובעיקר, זהו סיפורה של אחת מהן שלמרות גילה הצעיר נטלה על כתפיה אחריות לא רק להצלתה אלא להצלת כל חבריה. כשקראתי את התיאורים היתה לי הרגשה שהיא ראויה ש``נוריד בפניה את הכובע``. גלילה רון פדר