“פטריק וייט נולד בלונדון ב-1912 להורים אוסטרליים, וחזר לאוסטרליה בהיותו תינוק. בשנות ה-30 הגיע לאנגליה ושהה גם תקופה בארה"ב. במלחמת העולם השניה שירת כקצין מודיעין במזרח התיכון והוצב גם בארץ ישראל. ולאחר מכן חזר לאוסטרליה והחל להתפרסם כסופר. עם השנים נחשב לגדול סופרי אוסטרליה וכונה 'המשורר הגדול של המרחבים האוסטרלים', ולמעשה הוא האוסטרלי היחיד עד כה שזכה בפרס נובל לספרות. ספר עמק האושר הוא ספר הביכו”

“לפעמים השפה היא לא רק אמצעי אלא חלק מהדבר עצמו. הספר הזה כתוב בשפה של רומנים מהמאה ה-19. גם התרגום כזה ויש בו לא מעט מילים שלא הכרתי, מילים שכנראה נבחרו בקפידה. והיא, הלשון, משתנה עם השתלשלות העלילה או עם ההתפתחות שעוברת גיבורת הרומן הזה, כי בהתחלה הוא כתוב בלשון עדינה עדינה ואחר כך קצת פחות, רוטטת יותר, לא ברורה, מרמזת על שבר מתקרב, עד שיש בה בטחון, גם אם לא מוחלט, מעט שברירי. אפשר להתפעל מזה אבל”

“לא קל היה לקרא את הספר הזה. בתחילה משתרכת לה העלילה באטיות ולא מעט דמויות משתתפות בה. לקח לי זמן לזכור מי הוא מי ולמה הוא שייך. הרקע הוא עיירה משמימה ונידחת ובנוסף לכל סובלת מאקלים קשה. גיבורי הרומן הזה, רובם רוצים לעזוב ולנסוע למקום אחר. הקשיים שלהם לבצע את זה לא מוסיפים לשיפור האווירה הכללית. חיפוש אחר אהבה הוא מוטיב חזק בספר. באופן הכתיבה עצמו יש מעברים פתאומיים מגוף שלישי לגוף שני ומחשבות חסרו”

“# לאחרונה אני חושבת הרבה על תרגום. מהיותי דוברת שפת-מיעוט שבמיעוט, ומחוסר חיבתי לרוב ספרי המקור, אני תלוייה במתרגמים. זה לא לתפארת המליצה: אני חייבת לקרוא וחייבת שיתרגמו לי כי מעט הספרים (שאינם ספרות מקצועית) שקראתי באנגלית הבהירו לי שאין הנאה כמו לקרוא עברית. מתורגמת, כאמור. הספר הזה נכתב ב 1976 ותורגם ב 1978. באותה שנה, אני די בטוחה, אנשים כאן דיברו עברית שוטפת וחיה. הספר הזה מתורגם על ידי א”

“פטריק וייט נולד בלונדון ב-1912 להורים אוסטרליים, וחזר לאוסטרליה בהיותו תינוק. בשנות ה-30 הגיע לאנגליה ושהה גם תקופה בארה"ב. במלחמת העולם השניה שירת כקצין מודיעין במזרח התיכון והוצב גם בארץ ישראל. ולאחר מכן חזר לאוסטרליה והחל להתפרסם כסופר. עם השנים נחשב לגדול סופרי אוסטרליה וכונה 'המשורר הגדול של המרחבים האוסטרלים', ולמעשה הוא האוסטרלי היחיד עד כה שזכה בפרס נובל לספרות. ספר עמק האושר הוא ספר הביכו”

“לפעמים השפה היא לא רק אמצעי אלא חלק מהדבר עצמו. הספר הזה כתוב בשפה של רומנים מהמאה ה-19. גם התרגום כזה ויש בו לא מעט מילים שלא הכרתי, מילים שכנראה נבחרו בקפידה. והיא, הלשון, משתנה עם השתלשלות העלילה או עם ההתפתחות שעוברת גיבורת הרומן הזה, כי בהתחלה הוא כתוב בלשון עדינה עדינה ואחר כך קצת פחות, רוטטת יותר, לא ברורה, מרמזת על שבר מתקרב, עד שיש בה בטחון, גם אם לא מוחלט, מעט שברירי. אפשר להתפעל מזה אבל”

“לא קל היה לקרא את הספר הזה. בתחילה משתרכת לה העלילה באטיות ולא מעט דמויות משתתפות בה. לקח לי זמן לזכור מי הוא מי ולמה הוא שייך. הרקע הוא עיירה משמימה ונידחת ובנוסף לכל סובלת מאקלים קשה. גיבורי הרומן הזה, רובם רוצים לעזוב ולנסוע למקום אחר. הקשיים שלהם לבצע את זה לא מוסיפים לשיפור האווירה הכללית. חיפוש אחר אהבה הוא מוטיב חזק בספר. באופן הכתיבה עצמו יש מעברים פתאומיים מגוף שלישי לגוף שני ומחשבות חסרו”

“# לאחרונה אני חושבת הרבה על תרגום. מהיותי דוברת שפת-מיעוט שבמיעוט, ומחוסר חיבתי לרוב ספרי המקור, אני תלוייה במתרגמים. זה לא לתפארת המליצה: אני חייבת לקרוא וחייבת שיתרגמו לי כי מעט הספרים (שאינם ספרות מקצועית) שקראתי באנגלית הבהירו לי שאין הנאה כמו לקרוא עברית. מתורגמת, כאמור. הספר הזה נכתב ב 1976 ותורגם ב 1978. באותה שנה, אני די בטוחה, אנשים כאן דיברו עברית שוטפת וחיה. הספר הזה מתורגם על ידי א”