הבית נמלא מרכבות של אש.
הגיעו סוסים חדשים של אש.
על השטיח מטיל ענק של אש.
ומעלינו הפיחו עננים לבנים,
רכים, צמריים, כרית קטנה, להבת אש.
רק אז התמרה מעלינו צמרת.
גל ענק, ענן לבן, נקי, צח כסדין, של אש.
אחר כך ישבנו, אשתי, לסעודה של אש.
על הצלחת, כמו האדם הראשון ואשתו,
הצתנו, ביחד, נרגשים מאד,
עמוד קטן, עדין, של אש.

אדמיאל קוסמן הוא משורר ישראלי יליד 1957

שם הספר
סמרטוטים רכים
מה אני יכול
פירוש חדש בס"ד - ריתמוס-סדרה לשירה #
מסכת גברים: רב והקצב ועוד סיפורים