הספר פמיניזם משפטי בתיאוריה ובפרקטיקה – אשר עוסק באפליה מינית, זנות, פורנוגרפיה ורצח עם, כמו גם ביחסי פמיניזם ופוסט-מודרניזם – מאגד מבחר מכתביה של קתרין מקינון, מחלוצות הפמיניזם המשפטי. מקינון, פרופסור למשפטים ידועת שם בארצות הברית, הניחה את הבסיס הראשוני לכתיבתה בעשור שבין אמצע שנות ה-70 לאמצע שנות ה-80. כתיבתה התהוותה בעולם משפטי שכבר היה רווי בפעילות ציבורית ומשפטית לקידום זכויות נשים, אולם פעילות זו התמקדה במאבקים שמקינון הצביעה עליהם כחלקיים ומוגבלים מראש מבחינת מידת השינוי שהם יכולים לחולל. כיום, כשלושים שנה לאחר מכן, קשה לדמיין את החשיבה הפמיניסטית בכלל ואת הפמיניזם המשפטי בפרט ללא קתרין מקינון.
במקום לעסוק בוויכוח המסורתי המתמקד בשאלה האם נשים זהות לגברים (ולכן זכאיות לשוויון זכויות מלא) או שונות מגברים (אך יחד עם זאת זכאיות לשוויון, בכפוף להסדרים המתחשבים בשונותן), מקינון טוענת כי השאלה החשובה אינה האם נשים זהות לגברים או שונות מהם. לשיטתה, חשוב לבחון כיצד נוצר השוני ומהם יחסי הכוח שהוא מבנה. בייחוד חשוב לראות כיצד טענת השוני משמשת אמתלה להצדקת פערי הכוח בין גברים לנשים. לשיטתה, במרכז הדיון צריכה לעמוד השאלה הפוליטית העוסקת בחלוקת הכוח בחברה, ולא השאלה המשפטית של השוני.
עמדתה הביקורתית של מקינון קוראת תיגר על המצב החברתי והפוליטי, ואינה מסתפקת בתביעה לתיקון עוולות מסוימות במסגרת הסדר החברתי והמשפטי הקיים. תפיסתה השונה את בעיית אי-השוויון של נשים הובילה אותה להציע הסדרים משפטיים בתחומים שלא היו מזוהים קודם לכן באופן ישיר עם סוגיית השוויון. מקינון קראה לשורה ארוכה של רפורמות בנושאים שבהם זיהתה מצבים של דיכוי נשים באמצעות מין ואלימות, ובעיקר אונס, פורנוגרפיה, זנות, הטרדה מינית והתעללות מינית כפשע מלחמה. ספר זה כולל מבחר ממאמריה המשפיעים של מקינון, כאלה שכבר היו לקלאסיקה וכאלה המייצגים את כתיבתה העכשווית.
לספר מצורף מבוא, אשר מציג הערכה ביקורתית לגבי מכלול מחשבתה של מקינון, מאת פרופ' דפנה ברק-ארז מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב.