“肉蒲团 - 李渔

רומן אירוטי סיני. לי יו' (1680-1611), מחברו של הספר חי בתקופה בה התחלפו שושלות סין. שושלת מינג 1368-1644 ושושלת צ'ינג שהייתה הקייסרות האחרונה בסין עד המהפכה הצבאית שהפכה את סין לרפובליקה.
לא יצא לי לקרוא הרבה כתבים מן המזרח הרחוק מתקופות עבר, לפחות לא רומאנים רבים. כן זכור לי לטובה 'צעיף הפשתן' של פו סו לינג (1640-1715), אבל בזאת בערך תם הידע שלי בנושא מלבד כמה סיפורים מאנתולוגיות שונות.
צורת הכתיבה וסגנונה מאוד מעניינים ולו משום השוני מהלך הכתיבה והסגנון של ספרות מערבית בת אותה זמן. האתניות הכתיבתית ניכרת לעין ומרגישים שתרבות המערב עדיין לא חדרה לצורת החשיבה וסגנון הכתיבה של קיסרות סין. למרות שהסיפור גדוש בתיאורים מיניים וסצינות משגלים על מגוון צורותיהן, הוא נושא סגנון בודהיסטי בדרך של שאלות ותשובות לאורך העלילה. מכאן שהספר הופך למעין סיפור מוסר או סטירה על סיפורי מוסר. אפשר לשאוב המון פרטים היסטורים קטנים ולהסיק מסקנות מפתיעות מהתקופה עליה הספר מספר: מעמד הפילגש, יחס להומוסקסואליות והתפיסות הסיניות על מיניות והקשר שבין המינים במושגי יין ויאנג.
הספר היה אסור לפירסום כמעט לאורך כל ההיסטוריה בשל הנועזות המינית שלו, אך אני יכול להעיד שלא כמו רומנים אירופיים שנחשבו לנועזים בתקופת פירסומם והיום יראו חיוורים ואף יעוררו גיחוך בתארם סצינת אהבים, 'מחצלת הבשרים' מצליח לשמר את כוחו בתואר רומן אירוטי ואפילו פורנוגרפי גם היום.”