“ספור חייו של אשכול הוא ספורם של דור הנפילים שהניחו את היסודות לבניין המדינה, והתחילו מאפס תוך מאבקים אדירים כנגד כל הסובבים, וכנגד כל הסיכויים. ספורו של אשכול מתחיל בשנות העשרים עם עלייתו לארץ ישראל, התיישבותו בדגניה, ובזכות היותו מלומד, מהר מאוד הוא הפך להיות שליח הקיבוץ בנושאים כלכליים וחברתיים, תוך שהוא מייצג את הקיבוץ מול תנועת הפועל הצעיר וראשי היישוב.
דגניה בראשיתה היתה קבוצה של כמה עשרות חברים שסבלה מעוני מחפיר ומחסור בכל.
אחת הבעיות העיקריות היה המחסור במים, וחברי הקבוצה נאלצו לרדת עם הפרדה להביא מים מהכנרת בפחים.
אחד המטלות הגדולות שבהם נשא אשכול היה לסדר צינור מים ומשאבה להספקת מים סדירה לישוב. משעמד במטלה זו, התברר לכל חברי הישוב, שאין כמו החבר שקולניק לסדר לחברה כל מיני סידורים.
ככה החלה הקריירה הציבורית של החבר אשכול.
עם הזמן התברר שאשכול הוא ביצועיסט ממדרגה ראשונה וכל בעיה כספית, טכנית, חברתית, החבר יכול להביא לפתרון שימצא חן בעיני הכול. תפקידו בתנועה הציונית וחשיבותו לציבור, הלכה לגדלה ככל שהיסודות למדינה שבדרך הונחו, וככל שהתברר שהמנדט הבריטי הוא בר חלוף. שיתוף הפעולה בינו ובין בין גוריון הלך והתהדק, כשהבוס מעתיר עליו יותר ויותר מטלות בעיקר בתחום הכלכלי.
אפשר לתת לאשכול את הקרדיט להקמת רשת המים להספקת הישובים שהוקמו טרום המדינה כמו גם כספים שנעשה בהם שימוש לגאולת קרקעות, והקמת התעשיה הצבאית של טרום המדינה.
אשכול שימש בעצם כשר האוצר של המדינה שבדרך, תפקיד שקיבל על עצמו לאחר הקמתה.
כוכבו של אשכול דרך אט אט בעיקר בזכות כישרונו להסתדר עם כולם, ובעיקר עם הבוס בעל האופי הכל כך קשה ובעל הדרישות האין סופיות.
אשכול לאחר הקמת המדינה המשיך להיות מספר שלוש או ארבע בדרג ההיררכי, כשמקדימים אותו שרת, גולדה, ופנחס לבון.
יומו הגיע כאשר התפטר בן גוריון מראשות הממשלה ולא נימצא לו מחליף בעל כוח פוליטי למלא את מקומו, וכך הפך אשכול להיות ברירת המחדל, אולם מהרגע שלקח על עצמו את הג׳וב, כבר לא יכלו לקחת ממנו אותו.
אשכול מילא אותו בתנופת אנרגיה וחוכמה, ובאמת היה לאחד מראשי הממשלה הטובים שידעה
ישראל.
אשכול מילא את תפקיד ראש הממשלה באחד מצמתות ההיסטוריות החשובות שידעה ישראל, לטוב ולרע, ואפשר להעריך את תרומתו לקידום ישראל בכל התחומים, וביניהם התחום המדיני.
ניתן לייחס לאשכול את קידום הברית בין ישראל לארצות הברית, וליחס לו גם את שמירת ההישגים שהושגו במלחמת ששת הימים.
אשכול נפטר מהתקף לב ב1970, יהי זכרו ברוך.
בסקירה זאת הבאתי על קצות המזלג את קורותיו של האיש המעניין הזה, כל הרוצה להשלים את הידע על האיש ופועלו שיקרא את הספר הזה.
הוא כתוב טוב ובבהירות, מעניין ומובאות בו אניגדוטות על חייו. ספר טוב.”

“ביוגרפיה משובחת אודות לוי אשכול - המחבר פורש בפני הקורא את פניו האנושיים והנבונים של אשכול, כאדם וכמדינאי. הביוגרפיה אינה מיפה את המציאות, אלא מציגה את ראש הממשלה ככל אדם - בעל חולשות ועוצמות,אהבות ושנאות, ואת הדילמות שלו בצמתי החלטה שונים. בסיום הקריאה התחושה היא של "איפה ישנם עוד אנשים כמו האיש ההוא" (וסליחה על הקלישאה), ושבזכרון ההיסטורי שלנו לא ניתן לאשכול מלוא הכבוד לו הוא ראוי.”