אליעזרה בן - יהודה קסוטו, נכדתו של מחייה השפה העברית אליעזר בן - יהודה, בתם של אהוד ודורה בן - יהודה, הנקראת על שם סבה, מספרת בספרה "בין זריחות לשקיעות" סיפור חיים מופלא ומרתק: ילידת ירושלים 1936, גדלה בבית בן - יהודה בתלפיות בתקופת המנדט הבריטי, בימי המאורעות, המצור על ירושלים ומלחמת העצמאות. בגיל שש - עשרה יצאה את הבית לעולם הגדול במסע של לימודים וחיפוש עצמי, והרחיקה עד ניו - יורק, שם התבגרה, התעצבה, הקימה משפחה וקבעה את ביתה. מעת לעת היתה מבקרת בישראל לביקור משפחתי לצורכי עבודה. הבקור בשנת 1989 היה הרה גורל במיוחד. ב6 - ביולי אותה שנה הייתה בין נוסעי אוטובוס הדמים בקו 405 לירושלים, שדורדר לתהום על ידי מחבל. אליעזרה נפצעה קשה, אך, כדבריה, גם נולדה מחדש בהרי ירושלים בקיץ של אותה שנה. אט אט, עם החלמתה, מהגיגים פה ושם, החלו נשזרים, תמונות, רשימות, וסיפורים. היא חזרה לכתיבה, הנמשכת עד היום, שנתנה משמעות חדשה לחייה. הסיפורים המכונסים לראשונה בספר זה, המשקפים את קורות חייה וזיכרונותיה, הם פרי הזרעים שנזרעו באותם ימים. ניחוח מיוחד יש, כמובן, לעברית של אליעזרה בן - יהודה. עברית רעננה ועכשווית השזורה עם זאת לרוב בביטויים וחידושים מבית אביה (כגון, ציבורית - אוטובוס, יעקובית - ז'קט, עוב - מזוודה, ועוד הרבה). לספר מצורף גם מילון ביטויים של שפת בן - יהודה ופירושם בעברית של ימינו. בסיפור חייה נפרדות ונפגשות לסירוגין, הילדה, הנערה, האישה, האם, הסבתא. זהו במידה רבה סיפורה של העברית במאה השנים האחרונות ושל ההוויה הישראלית והיהודית כולה.