האם אפשר לקיים קשר אינטימי, חושני ויצרי עם אוכל? שרי אנסקי עושה זאת כדרך חיים, כחלק מזהותה האישית, הנשית והמשפחתית. העיסוק באוכל לא מתחיל אצלה במטבח אלא בחיים עצמם - בעולם הרגשי, בזיכרונות המשפחתיים, באנשים המקיפים אותה, במוכרי הירקות, בקצבים, בריחות השוק, אפילו בשינויי מזג האוויר ומצב הרוח. כל מרכיבי חייה מחלחלים לתוך הדיאלוג שלה עם האוכל, שהוא תמיד אישי, אותנטי, ישיר ונטול התחכמויות. התוצאה היא ספר שהוא הרבה יותר ממיטב המתכונים המשובחים של שרי אנסקי - זהו גם אוסף של סיפורים אישיים מרגשים, מצחיקים, לפעמים עצובים, ותמיד נוגעים ללב. שרי אנסקי, בעלת מדור אוכל במוסף "סופשבוע" של "מעריב" משנת 1992, חוקרת לעומק את תרבות האוכל הישראלית. בספר זה רוכזו המתכונים הטובים ביותר למאכלים שהתארחו במטבחה והפם לדיירי קבע. שרי אנסקי היא שפית של בית. יכולתה הנדירה לחוש, לבשל ולספר סיפור מניבה מבחר של מאכלים שאי אפשר למצוא בשום מסעדה. זהו אונל ביתי משובח וטעים, התרפקות על הטעם התמים, האותנטי, טעם הזיכרונות והנחמה שאונל יכול להעניק. הצילומים המרהיבים שבספר נעשו בידי אלכס ליבק, צלם מערכת עיתון "הארץ" ובעל המדור "הארץ שלנו", חברה לחיים של שרי אנסקי. אלכס ליבק, צלם רב מוניטין בארץ ובעולם שעבודותיו התפרסמו בעיתונות, בספרים ובתערוכות רבות, נודע בדרך ההתבוננות המיוחדת שלו, המנציחה קרעי הוויה ישראלית בדרך פרטית מלאה חמלה, תבונה והומור. הצילומים לספר זה נעשו במטבח ביתם של אנסקי וליבק, בזמן ההכנות והבישול, באור טבעי. דרך ההסתכלות שלו בשרי ובאוכל שלה והתגובה האינטימית לסיפורים ולמתכונים הופכות את הספר ליצירה משותפת נדירה.