לילות פרומים הוא ספר על קשר עמוק ומרגש בין סבתא לנכדתה, שלא התממש מעולם. וזאת, משום שהנכדה נקרעה מאם-אימה וגלתה למקום רחוק; מהלך עלילתי הקשור, כפי שמתגלה לנו בהדרגה מפיסות מידע המוצפנות בין השורות, לפרשה משפחתית סבוכה ומכוערת.
את מקומו של הקשר הבין-דורי הבלתי אמצעי תופסים המכתבים שהסבתא כותבת לנכדתה. מהמכתבים האלה מתבררת תבנית נפשית, החוזרת וחורצת את גורלן של הנשים במשפחה.
מרחבי החיים שבהן גדלו שתי גיבורות הספר אינם דומים כלל, לכאורה. אמנם שתיהן גדלו בארץ, אך הסיבות שבעטיין הן איבדו את האם הגדולה שלהן שונות מאוד. סבתה של האחת, זו שכותבת את המכתבים, נרצחה בידי הגרמנים ואילו סבתה של השנייה, הנמענת של המכתבי שאינה מקבלת אותם וממילא אינה משיבה, נמנעה ממנה בשל אטימות, קוצר ראות ונקמנות. ובכל זאת, בין שני המקרים קיים קשר שאינו ניתן להתרה. האירועים מן הפרשות המשפחתיות, הרחוקות זו מזו בזמן ובאופי, נשזרים בעשרות חוטים דקים עד שקשה להצביע על מקורם.
לילות פרומים הוא ספר אינטימי. המספרת כותבת-מתוודה בחדר קטן וב"לילות פרומים", והיא מכוונת את סיפורה לקוראים שאמורים להימצא בסיטואציה דומה: לבדם עם הספר ועם עצמם, ועם חשבונות חייה של המספרת ומשפחתה וחשבונם שלהם עם חייהם ומשפחותיהם.
זהו ספר של אישה על נשים ועל חייהן ומקומן בעולם הזה, הכתוב ביושר, באומץ ובלי מניירות ספרותיות. מה שבולט כאן, מן הבחינה הסגנונית, זאת הנשימה-הריתמוס. הקורא מוצא את עצמו נקלע למין תנועה סיבובית-מחזורית: מן העולם שבחוץ למחוזות הלב וחוזר חלילה. לילות פרומים הוא ספר של "חשבון עם החיים" - גלוי, מפוכח ומעורר הזדהות.