“עושר לא מבטיח אושר. גם יופי לא. גם נישואין עם גבר לוהט וספורטאי מצליח, בן אהוב למשפחה בעלת ממון רב. אמנם הרעיון אינו חדיש והנושא נידון לא פעם, דומה, כי המחזה הקלאסי של טנסי וויליאמס "חתולה על גג פח לוהט" מצליח בהחלט ליתן לו זווית נוספת.

הסיפור הוא פשוט לכאורה. חגיגת יום הולדת אחרון של ביג דדי, אשר חולה במחלה סופנית, אוספת את בני משפחתו תחת קורת גג אחד. בתוכנית הערב זיקוקים ועוגה טעימה אך האווירה בווילה המפוארת רחוקה מלהיות שמחה וחגיגית.

לבנו הבכור והמוצלח, בעל משפחה לתפארת וארבעה ילדים צווחניים, שמעולם לא זכה לאהבת הוריו, אמביציות משלו ביחס לירושת אביו ונדמה, כי רק מצפה למותו על מנת להוציא אל הפועל תוכנית השתלטות שגיבש כבר מזמן. לעומת זאת, בנו האהוב – בריק – מעדיף לבלות את יומיו בחברותו האדיבה של וויסקי משובח, מבלי לגלות עניין לא באשתו היפה ולא במחלה הקשה של אביו. הוא הפך לאלכוהוליסט שאינו מצליח להתגבר על משבר הזהות מולו ניצב.

חברו היקר והיחיד של בריק התאבד ולא נותרו לו כוחות נפשיים להשלים עם האבדה ובעיקר, עם הסוד המשותף אותו חילקו. מגי, אשתו, ממנה חש סלידה גדולה, מנסה להוכיח לעצמה כי לא בכדי מכנים אותה "חתולה" ומחפשת את דרכה לשרוד בסיטואציה הבלתי נסבלת אליה נקלעו נישואיהם. בעוד שבריק זקוק ל"קליק" שמשחרר את מחשבותיו, מגי ממתינה להדגמת חולשה קטנה שתאפשר לה לשוב לזרועותיו. אך "הקליק" לא באמת מגיע. המכונה מקולקלת מידיי.

גם ביג דדי מאוכזב מחייו. הוא לא הספיק לחיות, לנצל, ליהנות והעושר הרב שנצבר במשך שנים לא באמת ממתיק את הגלולה. אשתו מאוסה עליו וכל ניסיונותיה ליצור קרבה מתרסקים זה אחר זה.

אז מהו האושר ואיך ניתן לאתרו? האם הוא מצוי בחברות טהורה שמתנפצת כמו בלון מנופח בעת דקירה קטנטנה? האם הוא נמצא בקרבה משפחתית שנעלמת בתוך שיחות חולין סתמיות וחסרות משמעות? האם הוא מתחבא מתחת להרמות של שקרים ומצגים ריקים מכל תוכן?

וויליאמס נותן תשובה ברורה לשאלות אלו. השלווה האמתית היא ביכולת לקבלת את האחר. אך לא אותו "אחר" דמיוני שמנפנף בידו מעבר לכביש, אלא ההוא שנמצא בכל אחד מאתנו. לעתים "האחר" הנ"ל הוא רחוק מהאידאל אותו התרגלנו להציג, קשה להסתדר עמו וקשה להשלים. הוא "אחר" מידיי ולא רצוי. ובכל זאת – כל עוד לא נצליח להתגבר על המכשול, "הקליק" החלומי לא יגיע.

לראשנה ההצגה עלתה על הבמה בשנת 1955 וזיכה את המחזאי המפורסם בפרמיית פוליצר מפורסמת לא פחות. זהו אחד המחזאים הראשונים שעוסקים בהומוסקסואלית תוך הצגת אדם ככלוא בתוך מוסכמות חברתיות ללא שילוט שמפנה ליציאה.


לסיום אומר כי יצירתו של וויליאמס מוכיחה פעם נוספת כי, לעתים, בכדי ליצור דרמה אמתית, אין צורך במניפולציות שונות, התקהלות גדולה והכרזת מלחמה בפתח, אלא מספיק חדר אחד עם מיטה זוגית וספה בודדה בצד.”