“המותחן המשפטי "השימוע" מאת ג'ון לסקואה (הוצאת כנרת זמורה־דביר, 2003) הוא הספר ה־7 בסדרת הספרים שכתב על הפרקליט דיזמס הרדי, גיבורו הקבוע. הרדי' ששירת "כנחת בווייטנאם, ואחר כך כשוטר לפני לימודי המשפטים" (עמוד 127), הוא גיבור תואם פרי מייסון. הספר נפתח כאשר איילין, עורכת דין צעירה ומצליחה, נורתה למוות בסמטה חשוכה. החשוד ברצח הוא קול ברג'יס, חסר בית מסומם שבידו נמצאו תכשיטיה, ארנקה וכן האקדח שבו נורתה. לכאורה מקרה פשוט וסגור של שוד ורצח. אבל מה שאיש אינו יודע הוא שעורכת הדין היא בתו של אייב גליצקי, ראש מחלק הרצח בסן פרנסיסקו וחברו הטוב של הרדי. התובעת המחוזית, שרון פראט, שביקשה לשפר את מעמדה לקראת הבחירות, דרשה את עונש המוות בתיק ולכן שכרה המשפחה את הרדי כסנגורו של קול. הפעם, כבכל פעם, יידרש הרדי להגן על לקוח שחפותו לא ברורה, מול כוחות גדולים שיבקשו להכשילו הן כדי להרשיע את מי שנתפס בעיניהם כרוצח והן משום שהדבר משרת את האינטרסים שלהם. הספר כתוב טוב ובאופן מותח. בסך הכל נחמד מאוד.”

“הספר הוא אודות מערכת המשפט האמריקאית,ספציפית בסן פרנסיסקו.
עיר הנחשבת ליברלית וסובלנית יחסית.
עיקר העלילה הוא סביב רצח איליין וייג'ר, עורכת דין צעירה ושחורה שהיתה בתה של סנטורית שנפטרה זמן מה קודם ונחשבה דמות מוערכת בקהילה וכוכב עולה.החוקר המשטרתי אייב גליצקי-איש אינו יודע שהוא אביה הביולוגי כולל היא עצמה שהיתה בטוחה שאביה הינו אדם אחר-מוזעק לחקירת הרצח שטלטל את העיר.
עורך הדין דיסמס (דיז) הרדי ממונה כסנגורו של החשוד ברצח-חסר בית ונרקומן, עלוב חיים שגם אחותו מתנכרת לו לאחר קרע ביניהם- שלמרות הודאתו יש חורים רבים בעדותו וברור שהופעל עליו לחץ בחקירה- מתמודד מול התובעת המחוזית שרון פראט האמביציוזית פוליטית (ועוזרה החלקלק) הרוצה לקדם את עצמה ונחושה להטיל עונש מוות לשם רווח פוליטי (אחרי נאום פומבי חוצב להבות) למרות הספקות באשמתו.
פראט המשחקת אותה ליברלית ולוחמת צדק מוכנה להטיל עונשים קלים או כלל לא על עבירות קלות וללכת עד הסוף עם רצח שלא הוכח לחלוטין.
טרם סיימתי ולא בטוח שאסיים- כתוב לא רע כלל אך ארוך מאד (500 עמודים) ומגרעתו היא סרבול ודמויות רבות שלעתים נשכח ממני מי הוא מי.אך רוח הדברים ברורה-הצדק האמריקאי הוא גם עניין פוליטי וצבע עור וסיכוייו לצדק אמיתי של נאשם לבן (במיוחד הומלס עלוב) כשהקרבן שחור (ובעיקר דמות בולטת) במשפט מתוקשר בעידן התקינות הפוליטית ואפלייה מתקנת טובים פחות.”